תנ"ך מנוקד

תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

איוב פרק לד

א                  ויען אליהוא, ויאמר.
ב  שמעו חכמים מלי;    וידעים, האזינו לי.
ג  כי-אזן, מלין תבחן;    וחך, יטעם לאכל.
ד  משפט נבחרה-לנו;    נדעה בינינו מה-טוב.
ה  כי-אמר איוב צדקתי;    ואל, הסיר משפטי.
ו  על-משפטי אכזב;    אנוש חצי בלי-פשע.
ז  מי-גבר כאיוב;    ישתה-לעג כמים.
ח  וארח לחברה, עם-פעלי און;    וללכת, עם-אנשי-רשע.
ט  כי-אמר, לא יסכן-גבר--    ברצתו, עם-אלהים.
י  לכן, אנשי לבב--    שמעו-לי:
חללה לאל מרשע;    ושדי מעול.
יא  כי פעל אדם, ישלם-לו;    וכארח איש, ימצאנו.
יב  אף-אמנם, אל לא-ירשיע;    ושדי, לא-יעות משפט.
יג  מי-פקד עליו ארצה;    ומי שם, תבל כלה.
יד  אם-ישים אליו לבו;    רוחו ונשמתו, אליו יאסף.
טו  יגוע כל-בשר יחד;    ואדם, על-עפר ישוב.
טז  ואם-בינה, שמעה-זאת;    האזינה, לקול מלי.
יז  האף שונא משפט יחבוש;    ואם-צדיק כביר תרשיע.
יח  האמר למלך בליעל--    רשע, אל-נדיבים.
יט  אשר לא-נשא, פני שרים,    ולא נכר-שוע, לפני-דל:
כי-מעשה ידיו    כלם.
כ  רגע, ימתו--    וחצות לילה:
יגעשו עם ויעברו;    ויסירו אביר, לא ביד.
כא  כי-עיניו, על-דרכי-איש;    וכל-צעדיו יראה.
כב  אין-חשך, ואין צלמות--    להסתר שם, פעלי און.
כג  כי לא על-איש, ישים עוד--    להלך אל-אל, במשפט.
כד  ירע כבירים לא-חקר;    ויעמד אחרים תחתם.
כה  לכן--יכיר, מעבדיהם;    והפך לילה, וידכאו.
כו  תחת-רשעים ספקם--    במקום ראים.
כז  אשר על-כן, סרו מאחריו;    וכל-דרכיו, לא השכילו.
כח  להביא עליו, צעקת-דל;    וצעקת עניים ישמע.
כט  והוא ישקט, ומי ירשע--    ויסתר פנים, ומי ישורנו;
ועל-גוי ועל-אדם    יחד.
ל  ממלך, אדם חנף--    ממקשי עם.
לא  כי-אל-אל, האמר נשאתי--    לא אחבל.
לב  בלעדי אחזה, אתה הרני;    אם-עול פעלתי, לא אסיף.
לג  המעמך ישלמנה, כי-מאסת--כי-אתה תבחר ולא-אני;    ומה-ידעת דבר.
לד  אנשי לבב, יאמרו לי;    וגבר חכם, שמע לי.
לה  איוב, לא-בדעת ידבר;    ודבריו, לא בהשכיל.
לו  אבי--יבחן איוב עד-נצח:    על-תשבת, באנשי-און.
לז  כי יסיף על-חטאתו פשע, בינינו ישפוק;    וירב אמריו לאל.