תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

איוב פרק כט

א                  ויסף איוב, שאת משלו; ויאמר.
ב  מי-יתנני כירחי-קדם;    כימי, אלוה ישמרני.
ג  בהלו נרו, עלי ראשי;    לאורו, אלך חשך.
ד  כאשר הייתי, בימי חרפי;    בסוד אלוה, עלי אהלי.
ה  בעוד שדי, עמדי;    סביבותי נערי.
ו  ברחץ הליכי בחמה;    וצור יצוק עמדי, פלגי-שמן.
ז  בצאתי שער עלי-קרת;    ברחוב, אכין מושבי.
ח  ראוני נערים ונחבאו;    וישישים, קמו עמדו.
ט  שרים, עצרו במלים;    וכף, ישימו לפיהם.
י  קול-נגידים נחבאו;    ולשונם, לחכם דבקה.
יא  כי אזן שמעה, ותאשרני;    ועין ראתה, ותעידני.
יב  כי-אמלט, עני משוע;    ויתום, ולא-עזר לו.
יג  ברכת אבד, עלי תבא;    ולב אלמנה ארנן.
יד  צדק לבשתי, וילבשני;    כמעיל וצניף, משפטי.
טו  עינים הייתי, לעור;    ורגלים לפסח אני.
טז  אב אנכי, לאביונים;    ורב לא-ידעתי אחקרהו.
יז  ואשברה, מתלעות עול;    ומשניו, אשליך טרף.
יח  ואמר, עם-קני אגוע;    וכחול, ארבה ימים.
יט  שרשי פתוח אלי-מים;    וטל, ילין בקצירי.
כ  כבודי, חדש עמדי;    וקשתי, בידי תחליף.
כא  לי-שמעו ויחלו;    וידמו, למו עצתי.
כב  אחרי דברי, לא ישנו;    ועלימו, תטף מלתי.
כג  ויחלו כמטר לי;    ופיהם, פערו למלקוש.
כד  אשחק אלהם, לא יאמינו;    ואור פני, לא יפילון.
כה  אבחר דרכם,    ואשב ראש:
ואשכון, כמלך בגדוד;    כאשר אבלים ינחם.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב