תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

איוב פרק לז

א  אף-לזאת, יחרד לבי;    ויתר, ממקומו.
ב  שמעו שמוע ברגז קלו;    והגה, מפיו יצא.
ג  תחת-כל-השמים ישרהו;    ואורו, על-כנפות הארץ.
ד  אחריו, ישאג-קול--    ירעם, בקול גאונו;
ולא יעקבם,    כי-ישמע קולו.
ה  ירעם אל בקולו, נפלאות;    עשה גדלות, ולא נדע.
ו  כי לשלג, יאמר--    הוא-ארץ:
וגשם מטר;    וגשם, מטרות עזו.
ז  ביד-כל-אדם יחתום--    לדעת, כל-אנשי מעשהו.
ח  ותבוא חיה במו-ארב;    ובמעונתיה תשכן.
ט  מן-החדר, תבוא סופה;    וממזרים קרה.
י  מנשמת-אל יתן-קרח;    ורחב מים במוצק.
יא  אף-ברי, יטריח עב;    יפיץ, ענן אורו.
יב  והוא מסבות, מתהפך בתחבולתו    לפעלם:
כל אשר יצום,    על-פני תבל ארצה.
יג  אם-לשבט אם-לארצו--    אם-לחסד, ימצאהו.
יד  האזינה זאת איוב;    עמד, והתבונן נפלאות אל.
טו  התדע, בשום-אלוה עליהם;    והפיע, אור עננו.
טז  התדע, על-מפלשי-עב;    מפלאות, תמים דעים.
יז  אשר-בגדיך חמים--    בהשקט ארץ, מדרום.
יח  תרקיע עמו, לשחקים;    חזקים, כראי מוצק.
יט  הודיענו, מה-נאמר לו;    לא-נערך, מפני-חשך.
כ  היספר-לו, כי אדבר;    אם-אמר איש, כי יבלע.
כא  ועתה, לא ראו אור--    בהיר הוא, בשחקים;
ורוח עברה,    ותטהרם.
כב  מצפון, זהב יאתה;    על-אלוה, נורא הוד.
כג  שדי לא-מצאנהו, שגיא-כח;    ומשפט ורב-צדקה, לא יענה.
כד  לכן, יראוהו אנשים;    לא-יראה, כל-חכמי-לב.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב