תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
איוב - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
א וישבתו, שלשת האנשים האלה-- מענות את-איוב:
כי הוא צדיק בעיניו.
ב ויחר אף, אליהוא בן-ברכאל הבוזי-- ממשפחת-רם:
באיוב, חרה אפו-- על-צדקו נפשו, מאלהים.
ג ובשלשת רעיו, חרה אפו:
על אשר לא-מצאו מענה-- וירשיעו, את-איוב.
ד ואליהו--חכה את-איוב, בדברים: כי זקנים-המה ממנו לימים.
ה וירא אליהוא--כי אין מענה, בפי שלשת האנשים; ויחר אפו.
ו ויען, אליהוא בן-ברכאל הבוזי-- ויאמר:
צעיר אני לימים, ואתם ישישים;
על-כן זחלתי ואירא, מחות דעי אתכם.
ז אמרתי, ימים ידברו; ורב שנים, ידיעו חכמה.
ח אכן, רוח-היא באנוש; ונשמת שדי תבינם.
ט לא-רבים יחכמו; וזקנים, יבינו משפט.
י לכן אמרתי, שמעה-לי; אחוה דעי אף-אני.
יא הן הוחלתי, לדבריכם--אזין, עד-תבונתיכם: עד-תחקרון מלין.
יב ועדיכם, אתבונן: והנה אין לאיוב מוכיח--עונה אמריו מכם.
יג פן-תאמרו, מצאנו חכמה; אל ידפנו לא-איש.
יד ולא-ערך אלי מלין; ובאמריכם, לא אשיבנו.
טו חתו, לא-ענו עוד; העתיקו מהם מלים.
טז והוחלתי, כי-לא ידברו: כי עמדו, לא-ענו עוד.
יז אענה אף-אני חלקי; אחוה דעי אף-אני.
יח כי, מלתי מלים; הציקתני, רוח בטני.
יט הנה-בטני--כיין לא-יפתח; כאבות חדשים, יבקע.
כ אדברה וירוח-לי; אפתח שפתי ואענה.
כא אל-נא, אשא פני-איש; ואל-אדם, לא אכנה.
כב כי לא ידעתי אכנה; כמעט, ישאני עשני.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
איוב - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב