תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

איוב פרק לט

א  הידעת--עת, לדת יעלי-סלע;    חלל אילות תשמר.
ב  תספר ירחים תמלאנה;    וידעת, עת לדתנה.
ג  תכרענה, ילדיהן תפלחנה;    חבליהם תשלחנה.
ד  יחלמו בניהם, ירבו בבר;    יצאו, ולא-שבו למו.
ה  מי-שלח פרא חפשי;    ומסרות ערוד, מי פתח.
ו  אשר-שמתי ערבה ביתו;    ומשכנותיו מלחה.
ז  ישחק, להמון קריה;    תשאות נגש, לא ישמע.
ח  יתור הרים מרעהו;    ואחר כל-ירוק ידרוש.
ט  היאבה רים עבדך;    אם-ילין, על-אבוסך.
י  התקשר-רים, בתלם עבתו;    אם-ישדד עמקים אחריך.
יא  התבטח-בו, כי-רב כחו;    ותעזב אליו יגיעך.
יב  התאמין בו, כי-ישוב ישיב זרעך;    וגרנך יאסף.
יג  כנף-רננים נעלסה;    אם-אברה, חסידה ונצה.
יד  כי-תעזב לארץ בציה;    ועל-עפר תחמם.
טו  ותשכח, כי-רגל תזורה;    וחית השדה תדושה.
טז  הקשיח בניה ללא-לה;    לריק יגיעה בלי-פחד.
יז  כי-השה אלוה חכמה;    ולא-חלק לה, בבינה.
יח  כעת, במרום תמריא;    תשחק לסוס, ולרכבו.

יט  התתן לסוס גבורה;    התלביש צוארו רעמה.
כ  התרעישנו, כארבה;    הוד נחרו אימה.
כא  יחפרו בעמק, וישיש בכח;    יצא, לקראת-נשק.
כב  ישחק לפחד, ולא יחת;    ולא-ישוב, מפני-חרב.
כג  עליו, תרנה אשפה;    להב חנית וכידון.
כד  ברעש ורגז, יגמא-ארץ;    ולא-יאמין, כי-קול שופר.
כה  בדי שפר, יאמר האח--    ומרחוק, יריח מלחמה;
רעם שרים,    ותרועה.
כו  המבינתך, יאבר-נץ;    יפרש כנפו לתימן.
כז  אם-על-פיך, יגביה נשר;    וכי, ירים קנו.
כח  סלע ישכן, ויתלנן--    על שן-סלע, ומצודה.
כט  משם חפר-אכל;    למרחוק, עיניו יביטו.
ל  ואפרחו יעלעו-דם;    ובאשר חללים, שם הוא.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב