תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

איוב פרק מ

א                  ויען יהוה את-איוב; ויאמר.
ב  הרב, עם-שדי יסור;    מוכיח אלוה יעננה.

ג                  ויען איוב את-יהוה; ויאמר.
ד  הן קלתי, מה אשיבך;    ידי, שמתי למו-פי.
ה  אחת דברתי, ולא אענה;    ושתים, ולא אוסיף.

ו  ויען-יהוה את-איוב, מנסערה מן סערה;    ויאמר.
ז  אזר-נא כגבר חלציך;    אשאלך, והודיעני.
ח  האף, תפר משפטי;    תרשיעני, למען תצדק.
ט  ואם-זרוע כאל לך;    ובקול, כמהו תרעם.
י  עדה נא גאון וגבה;    והוד והדר תלבש.
יא  הפץ, עברות אפך;    וראה כל-גאה, והשפילהו.
יב  ראה כל-גאה, הכניעהו;    והדך רשעים תחתם.
יג  טמנם בעפר יחד;    פניהם, חבש בטמון.
יד  וגם-אני אודך:    כי-תושע לך ימינך.
טו  הנה-נא בהמות, אשר-עשיתי עמך;    חציר, כבקר יאכל.
טז  הנה-נא כחו במתניו;    ואונו, בשרירי בטנו.
יז  יחפץ זנבו כמו-ארז;    גידי פחדו ישרגו.
יח  עצמיו, אפיקי נחשה;    גרמיו, כמטיל ברזל.
יט  הוא, ראשית דרכי-אל;    העשו, יגש חרבו.
כ  כי-בול, הרים ישאו-לו;    וכל-חית השדה, ישחקו-שם.
כא  תחת-צאלים ישכב--    בסתר קנה ובצה.
כב  יסכהו צאלים צללו;    יסבוהו, ערבי-נחל.
כג  הן יעשק נהר, לא יחפוז;    יבטח, כי-יגיח ירדן אל-פיהו.
כד  בעיניו יקחנו;    במוקשים, ינקב-אף.
כה  תמשך לויתן בחכה;    ובחבל, תשקיע לשנו.
כו  התשים אגמן באפו;    ובחוח, תקב לחיו.
כז  הירבה אליך, תחנונים;    אם-ידבר אליך רכות.
כח  היכרת ברית עמך;    תקחנו, לעבד עולם.
כט  התשחק-בו, כצפור;    ותקשרנו, לנערותיך.
ל  יכרו עליו, חברים;    יחצוהו, בין כנענים.
לא  התמלא בשכות עורו;    ובצלצל דגים ראשו.
לב  שים-עליו כפך;    זכר מלחמה, אל-תוסף.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב