תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

איוב פרק ט

א                  ויען איוב, ויאמר.
ב  אמנם, ידעתי כי-כן;    ומה-יצדק אנוש עם-אל.
ג  אם-יחפץ, לריב עמו--    לא-יעננו, אחת מני-אלף.
ד  חכם לבב, ואמיץ כח--    מי-הקשה אליו, וישלם.
ה  המעתיק הרים, ולא ידעו--    אשר הפכם באפו.
ו  המרגיז ארץ, ממקומה;    ועמודיה, יתפלצון.
ז  האמר לחרס, ולא יזרח;    ובעד כוכבים יחתם.
ח  נטה שמים לבדו;    ודורך, על-במתי ים.
ט  עשה-עש, כסיל וכימה;    וחדרי תמן.
י  עשה גדלות, עד-אין חקר;    ונפלאות, עד-אין מספר.
יא  הן יעבר עלי, ולא אראה;    ויחלף, ולא-אבין לו.
יב  הן יחתף, מי ישיבנו;    מי-יאמר אליו, מה-תעשה.
יג  אלוה, לא-ישיב אפו;    תחתו שחחו, עזרי רהב.
יד  אף, כי-אנכי אעננו;    אבחרה דברי עמו.
טו  אשר אם-צדקתי, לא אענה;    למשפטי, אתחנן.
טז  אם-קראתי ויענני--    לא-אאמין, כי-יאזין קולי.
יז  אשר-בשערה ישופני;    והרבה פצעי חנם.
יח  לא-יתנני, השב רוחי:    כי ישבעני, ממררים.
יט  אם-לכח אמיץ הנה;    ואם-למשפט, מי יועידני.
כ  אם-אצדק, פי ירשיעני;    תם-אני, ויעקשני.
כא  תם-אני, לא-אדע נפשי;    אמאס חיי.
כב  אחת, היא:    על-כן אמרתי--תם ורשע, הוא מכלה.
כג  אם-שוט, ימית פתאם--    למסת נקים ילעג.
כד  ארץ, נתנה ביד-רשע--    פני-שפטיה יכסה;
אם-לא אפוא    מי-הוא.
כה  וימי קלו, מני-רץ;    ברחו, לא-ראו טובה.
כו  חלפו, עם-אניות אבה;    כנשר, יטוש עלי-אכל.
כז  אם-אמרי, אשכחה שיחי;    אעזבה פני ואבליגה.
כח  יגרתי כל-עצבתי;    ידעתי, כי-לא תנקני.
כט  אנכי ארשע;    למה-זה, הבל איגע.
ל  אם-התרחצתי במו- במי- שלג;    והזכותי, בבר כפי.
לא  אז, בשחת תטבלני;    ותעבוני, שלמותי.
לב  כי-לא-איש כמוני אעננו;    נבוא יחדו, במשפט.
לג  לא יש-בינינו מוכיח--    ישת ידו על-שנינו.
לד  יסר מעלי שבטו;    ואמתו, אל-תבעתני.
לה  אדברה, ולא איראנו:    כי לא-כן אנכי, עמדי.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב