תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
איוב - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
א הן-תחלתו נכזבה; הגם אל-מראיו יטל.
ב לא-אכזר, כי יעורנו; ומי הוא, לפני יתיצב.
ג מי הקדימני, ואשלם; תחת כל-השמים לי-הוא.
ד לא- לו- אחריש בדיו; ודבר-גבורות, וחין ערכו.
ה מי-גלה, פני לבושו; בכפל רסנו, מי יבוא.
ו דלתי פניו, מי פתח; סביבות שניו אימה.
ז גאוה, אפיקי מגנים; סגור, חותם צר.
ח אחד באחד יגשו; ורוח, לא-יבא ביניהם.
ט איש-באחיהו ידבקו; יתלכדו, ולא יתפרדו.
י עטישתיו, תהל אור; ועיניו, כעפעפי-שחר.
יא מפיו, לפידים יהלכו; כידודי אש, יתמלטו.
יב מנחיריו, יצא עשן-- כדוד נפוח ואגמן.
יג נפשו, גחלים תלהט; ולהב, מפיו יצא.
יד בצוארו, ילין עז; ולפניו, תדוץ דאבה.
טו מפלי בשרו דבקו; יצוק עליו, בל-ימוט.
טז לבו, יצוק כמו-אבן; ויצוק, כפלח תחתית.
יז משתו, יגורו אלים; משברים, יתחטאו.
יח משיגהו חרב, בלי תקום; חנית מסע ושריה.
יט יחשב לתבן ברזל; לעץ רקבון נחושה.
כ לא-יבריחנו בן-קשת; לקש, נהפכו-לו אבני-קלע.
כא כקש, נחשבו תותח; וישחק, לרעש כידון.
כב תחתיו, חדודי חרש; ירפד חרוץ עלי-טיט.
כג ירתיח כסיר מצולה; ים, ישים כמרקחה.
כד אחריו, יאיר נתיב; יחשב תהום לשיבה.
כה אין-על-עפר משלו; העשו, לבלי-חת.
כו את-כל-גבה יראה; הוא, מלך על-כל-בני-שחץ.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
איוב - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב