תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

איוב פרק לו

א                  ויסף אליהוא, ויאמר.
ב  כתר-לי זעיר, ואחוך:    כי עוד לאלוה מלים.
ג  אשא דעי, למרחוק;    ולפעלי, אתן-צדק.
ד  כי-אמנם, לא-שקר מלי;    תמים דעות עמך.
ה  הן-אל כביר, ולא ימאס:    כביר, כח לב.
ו  לא-יחיה רשע;    ומשפט עניים יתן.
ז  לא-יגרע מצדיק,    עיניו:
ואת-מלכים לכסא;    וישיבם לנצח, ויגבהו.
ח  ואם-אסורים בזקים;    ילכדון, בחבלי-עני.
ט  ויגד להם פעלם;    ופשעיהם, כי יתגברו.
י  ויגל אזנם, למוסר;    ויאמר, כי-ישובון מאון.
יא  אם-ישמעו, ויעבדו:    יכלו ימיהם בטוב; ושניהם, בנעימים.
יב  ואם-לא ישמעו, בשלח יעברו;    ויגועו, בבלי-דעת.
יג  וחנפי-לב, ישימו אף;    לא ישועו, כי אסרם.
יד  תמת בנער נפשם;    וחיתם, בקדשים.
טו  יחלץ עני בעניו;    ויגל בלחץ אזנם.
טז  ואף הסיתך, מפי-צר--    רחב, לא-מוצק תחתיה;
ונחת שלחנך,    מלא דשן.
יז  ודין-רשע מלאת;    דין ומשפט יתמכו.
יח  כי-חמה, פן-יסיתך בספק;    ורב-כפר, אל-יטך.
יט  היערך שועך, לא בצר;    וכל, מאמצי-כח.
כ  אל-תשאף הלילה--    לעלות עמים תחתם.
כא  השמר, אל-תפן אל-און:    כי-על-זה, בחרת מעני.
כב  הן-אל, ישגיב בכחו;    מי כמהו מורה.
כג  מי-פקד עליו דרכו;    ומי-אמר, פעלת עולה.
כד  זכר, כי-תשגיא פעלו--    אשר שררו אנשים.
כה  כל-אדם חזו-בו;    אנוש, יביט מרחוק.
כו  הן-אל שגיא, ולא נדע;    מספר שניו ולא-חקר.
כז  כי, יגרע נטפי-מים;    יזקו מטר לאדו.
כח  אשר-יזלו שחקים;    ירעפו, עלי אדם רב.
כט  אף אם-יבין, מפרשי-עב;    תשאות, סכתו.
ל  הן-פרש עליו אורו;    ושרשי הים כסה.
לא  כי-בם, ידין עמים;    יתן-אכל למכביר.
לב  על-כפים כסה-אור;    ויצו עליה במפגיע.
לג  יגיד עליו רעו;    מקנה, אף על-עולה.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב