תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

איוב פרק יד

א  אדם, ילוד אשה--    קצר ימים, ושבע-רגז.
ב  כציץ יצא, וימל;    ויברח כצל, ולא יעמוד.
ג  אף-על-זה, פקחת עינך;    ואתי תביא במשפט עמך.
ד  מי-יתן טהור, מטמא--    לא אחד.
ה  אם חרוצים, ימיו--מספר-חדשיו אתך:    חקו עשית, ולא יעבר.
ו  שעה מעליו ויחדל--    עד-ירצה, כשכיר יומו.
ז  כי יש לעץ,    תקוה:
אם-יכרת, ועוד יחליף;    וינקתו, לא תחדל.
ח  אם-יזקין בארץ שרשו;    ובעפר, ימות גזעו.
ט  מריח מים יפרח;    ועשה קציר כמו-נטע.
י  וגבר ימות, ויחלש;    ויגוע אדם ואיו.
יא  אזלו-מים, מני-ים;    ונהר, יחרב ויבש.
יב  ואיש שכב,    ולא-יקום:
עד-בלתי שמים, לא יקיצו;    ולא-יערו, משנתם.
יג  מי יתן, בשאול תצפנני--    תסתירני, עד-שוב אפך;
תשית לי חק    ותזכרני.
יד  אם-ימות גבר,    היחיה:
כל-ימי צבאי איחל--    עד-בוא, חליפתי.
טו  תקרא, ואנכי אענך;    למעשה ידיך תכסף.
טז  כי-עתה, צעדי תספור;    לא-תשמר, על-חטאתי.
יז  חתם בצרור פשעי;    ותטפל, על-עוני.
יח  ואולם, הר-נופל יבול;    וצור, יעתק ממקמו.
יט  אבנים, שחקו מים--    תשטף-ספיחיה עפר-ארץ;
ותקות אנוש    האבדת.
כ  תתקפהו לנצח, ויהלך;    משנה פניו, ותשלחהו.
כא  יכבדו בניו, ולא ידע;    ויצערו, ולא-יבין למו.
כב  אך-בשרו, עליו יכאב;    ונפשו, עליו תאבל.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב