תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

איוב פרק כז

א                  ויסף איוב, שאת משלו; ויאמר.
ב  חי-אל, הסיר משפטי;    ושדי, המר נפשי.
ג  כי-כל-עוד נשמתי בי;    ורוח אלוה באפי.
ד  אם-תדברנה שפתי עולה;    ולשוני, אם-יהגה רמיה.
ה  חלילה לי,    אם-אצדיק אתכם:
עד-אגוע--    לא-אסיר תמתי ממני.
ו  בצדקתי החזקתי, ולא ארפה;    לא-יחרף לבבי, מימי.
ז  יהי כרשע, איבי;    ומתקוממי כעול.
ח  כי מה-תקות חנף, כי יבצע;    כי ישל אלוה נפשו.
ט  הצעקתו, ישמע אל--    כי-תבוא עליו צרה.
י  אם-על-שדי יתענג;    יקרא אלוה בכל-עת.
יא  אורה אתכם ביד-אל;    אשר עם-שדי, לא אכחד.
יב  הן-אתם כלכם חזיתם;    ולמה-זה, הבל תהבלו.
יג  זה, חלק-אדם רשע עם-אל;    ונחלת עריצים, משדי יקחו.
יד  אם-ירבו בניו למו-חרב;    וצאצאיו, לא ישבעו-לחם.
טו  שרידו, במות יקברו;    ואלמנתיו, לא תבכינה.
טז  אם-יצבר כעפר כסף;    וכחמר, יכין מלבוש.
יז  יכין, וצדיק ילבש;    וכסף, נקי יחלק.
יח  בנה כעש ביתו;    וכסכה, עשה נצר.
יט  עשיר ישכב, ולא יאסף;    עיניו פקח ואיננו.
כ  תשיגהו כמים, בלהות;    לילה, גנבתו סופה.
כא  ישאהו קדים וילך;    וישערהו, ממקמו.
כב  וישלך עליו, ולא יחמל;    מידו, ברוח יברח.
כג  ישפק עלימו כפימו;    וישרק עליו, ממקמו.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב