תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

איוב פרק ל

א  ועתה, שחקו עלי--    צעירים ממני, לימים:
אשר-מאסתי אבותם--    לשית, עם-כלבי צאני.
ב  גם-כח ידיהם, למה לי;    עלימו, אבד כלח.
ג  בחסר ובכפן, גלמוד:    הערקים ציה--אמש, שואה ומשאה.
ד  הקטפים מלוח עלי-שיח;    ושרש רתמים לחמם.
ה  מן-גו יגרשו;    יריעו עלימו, כגנב.
ו  בערוץ נחלים לשכן;    חרי עפר וכפים.
ז  בין-שיחים ינהקו;    תחת חרול יספחו.
ח  בני-נבל, גם-בני בלי-שם--    נכאו, מן-הארץ.
ט  ועתה, נגינתם הייתי;    ואהי להם למלה.
י  תעבוני, רחקו מני;    ומפני, לא-חשכו רק.
יא  כי-יתרו יתרי פתח, ויענני;    ורסן, מפני שלחו.
יב  על-ימין, פרחח יקומו:    רגלי שלחו; ויסלו עלי, ארחות אידם.
יג  נתסו, נתיבתי:    להותי יעילו; לא עזר למו.
יד  כפרץ רחב יאתיו;    תחת שאה, התגלגלו.
טו  ההפך עלי,    בלהות:
תרדף כרוח, נדבתי;    וכעב, עברה ישעתי.
טז  ועתה--עלי, תשתפך נפשי;    יאחזוני ימי-עני.
יז  לילה--עצמי, נקר מעלי;    וערקי, לא ישכבון.
יח  ברב-כח, יתחפש לבושי;    כפי כתנתי יאזרני.
יט  הרני לחמר;    ואתמשל, כעפר ואפר.
כ  אשוע אליך, ולא תענני;    עמדתי, ותתבנן בי.
כא  תהפך לאכזר לי;    בעצם ידך תשטמני.
כב  תשאני אל-רוח, תרכיבני;    ותמגגני, תשוה תשיה.
כג  כי-ידעתי, מות תשיבני;    ובית מועד לכל-חי.
כד  אך לא-בעי, ישלח-יד;    אם-בפידו, להן שוע.
כה  אם-לא בכיתי, לקשה-יום;    עגמה נפשי, לאביון.
כו  כי טוב קויתי, ויבא רע;    ואיחלה לאור, ויבא אפל.
כז  מעי רתחו ולא-דמו;    קדמני ימי-עני.
כח  קדר הלכתי, בלא חמה;    קמתי בקהל אשוע.
כט  אח, הייתי לתנים;    ורע, לבנות יענה.
ל  עורי, שחר מעלי;    ועצמי-חרה, מני-חרב.
לא  ויהי לאבל, כנרי;    ועגבי, לקול בכים.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב