תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

איוב פרק טו

א                  ויען, אליפז התימני; ויאמר.
ב  החכם, יענה דעת-רוח;    וימלא קדים בטנו.
ג  הוכח בדבר, לא יסכון;    ומלים, לא-יועיל בם.
ד  אף-אתה, תפר יראה;    ותגרע שיחה, לפני-אל.
ה  כי יאלף עונך פיך;    ותבחר, לשון ערומים.
ו  ירשיעך פיך ולא-אני;    ושפתיך, יענו-בך.
ז  הראישון אדם, תולד;    ולפני גבעות חוללת.
ח  הבסוד אלוה תשמע;    ותגרע אליך חכמה.
ט  מה-ידעת, ולא נדע;    תבין, ולא-עמנו הוא.
י  גם-שב גם-ישיש בנו--    כביר מאביך ימים.
יא  המעט ממך, תנחומות אל;    ודבר, לאט עמך.
יב  מה-יקחך לבך;    ומה-ירזמון עיניך.
יג  כי-תשיב אל-אל רוחך;    והצאת מפיך מלין.
יד  מה-אנוש כי-יזכה;    וכי-יצדק, ילוד אשה.
טו  הן בקדשו, לא יאמין;    ושמים, לא-זכו בעיניו.
טז  אף, כי-נתעב ונאלח;    איש-שתה כמים עולה.
יז  אחוך שמע-לי;    וזה-חזיתי, ואספרה.
יח  אשר-חכמים יגידו;    ולא כחדו, מאבותם.
יט  להם לבדם, נתנה הארץ;    ולא-עבר זר בתוכם.
כ  כל-ימי רשע, הוא מתחולל;    ומספר שנים, נצפנו לעריץ.
כא  קול-פחדים באזניו;    בשלום, שודד יבואנו.
כב  לא-יאמין שוב, מני-חשך;    וצפו וצפוי הוא אלי-חרב.
כג  נדד הוא ללחם איה;    ידע, כי-נכון בידו יום-חשך.
כד  יבעתהו, צר ומצוקה;    תתקפהו, כמלך עתיד לכידור.
כה  כי-נטה אל-אל ידו;    ואל-שדי, יתגבר.
כו  ירוץ אליו בצואר;    בעבי, גבי מגניו.
כז  כי-כסה פניו בחלבו;    ויעש פימה עלי-כסל.
כח  וישכון, ערים נכחדות--בתים, לא-ישבו למו:    אשר התעתדו לגלים.
כט  לא-יעשר, ולא-יקום חילו;    ולא-יטה לארץ מנלם.
ל  לא-יסור, מני-חשך--ינקתו, תיבש שלהבת;    ויסור, ברוח פיו.
לא  אל-יאמן בשו נתעה:    כי-שוא, תהיה תמורתו.
לב  בלא-יומו, תמלא;    וכפתו, לא רעננה.
לג  יחמס כגפן בסרו;    וישלך כזית, נצתו.
לד  כי-עדת חנף גלמוד;    ואש, אכלה אהלי-שחד.
לה  הרה עמל, וילד און;    ובטנם, תכין מרמה.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב