תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

איוב פרק יט

א                  ויען איוב, ויאמר.
ב  עד-אנה, תוגיון נפשי;    ותדכאונני במלים.
ג  זה עשר פעמים, תכלימוני;    לא-תבשו, תהכרו-לי.
ד  ואף-אמנם שגיתי;    אתי, תלין משוגתי.
ה  אם-אמנם, עלי תגדילו;    ותוכיחו עלי, חרפתי.
ו  דעו-אפו, כי-אלוה עותני;    ומצודו, עלי הקיף.
ז  הן אצעק חמס, ולא אענה;    אשוע, ואין משפט.
ח  ארחי גדר, ולא אעבור;    ועל נתיבותי, חשך ישים.
ט  כבודי, מעלי הפשיט;    ויסר, עטרת ראשי.
י  יתצני סביב, ואלך;    ויסע כעץ, תקותי.
יא  ויחר עלי אפו;    ויחשבני לו כצריו.
יב  יחד, יבאו גדודיו--ויסלו עלי דרכם;    ויחנו סביב לאהלי.
יג  אחי, מעלי הרחיק;    וידעי, אך-זרו ממני.
יד  חדלו קרובי;    ומידעי שכחוני.
טו  גרי ביתי ואמהתי, לזר תחשבני;    נכרי, הייתי בעיניהם.
טז  לעבדי קראתי, ולא יענה;    במו-פי, אתחנן-לו.
יז  רוחי, זרה לאשתי;    וחנתי, לבני בטני.
יח  גם-עוילים, מאסו בי;    אקומה, וידברו-בי.
יט  תעבוני, כל-מתי סודי;    וזה-אהבתי, נהפכו-בי.
כ  בעורי ובבשרי, דבקה עצמי;    ואתמלטה, בעור שני.
כא  חנני חנני אתם רעי:    כי יד-אלוה, נגעה בי.
כב  למה, תרדפני כמו-אל;    ומבשרי, לא תשבעו.
כג  מי-יתן אפו, ויכתבון מלי:    מי-יתן בספר ויחקו.
כד  בעט-ברזל ועפרת--    לעד, בצור יחצבון.
כה  ואני ידעתי, גאלי חי;    ואחרון, על-עפר יקום.
כו  ואחר עורי, נקפו-זאת;    ומבשרי, אחזה אלוה.
כז  אשר אני, אחזה-לי--ועיני ראו ולא-זר:    כלו כליתי בחקי.
כח  כי תאמרו, מה-נרדף-לו;    ושרש דבר, נמצא-בי.
כט  גורו לכם, מפני-חרב--כי-חמה, עונות חרב:    למען תדעון שדין שדון.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב