תנ"ך - איוב - הכול פרק לד  
האזנה לפרק זה

איוב פרק לד

א                  וַיַּעַן אֱלִיהוּא, וַיֹּאמַר.
ב  שִׁמְעוּ חֲכָמִים מִלָּי;    וְיֹדְעִים, הַאֲזִינוּ לִי.
ג  כִּי־אֹזֶן, מִלִּין תִּבְחָן;    וְחֵךְ, יִטְעַם לֶאֱכֹל.
ד  מִשְׁפָּט נִבְחֲרָה־לָּנוּ;    נֵדְעָה בֵינֵינוּ מַה־טּוֹב.
ה  כִּי־אָמַר אִיּוֹב צָדַקְתִּי;    וְאֵל, הֵסִיר מִשְׁפָּטִי.
ו  עַל־מִשְׁפָּטִי אֲכַזֵּב;    אָנוּשׁ חִצִּי בְלִי־פָשַׁע.
ז  מִי־גֶבֶר כְּאִיּוֹב;    יִשְׁתֶּה־לַּעַג כַּמָּיִם.
ח  וְאָרַח לְחֶבְרָה, עִם־פֹּעֲלֵי אָוֶן;    וְלָלֶכֶת, עִם־אַנְשֵׁי־רֶשַׁע.
ט  כִּי־אָמַר, לֹא יִסְכָּן־גָּבֶר--    בִּרְצֹתוֹ, עִם־אֱלֹהִים.
י  לָכֵן, אַנְשֵׁי לֵבָב--    שִׁמְעוּ־לִי:
חָלִלָה לָאֵל מֵרֶשַׁע;    וְשַׁדַּי מֵעָוֶל.
יא  כִּי פֹעַל אָדָם, יְשַׁלֶּם־לוֹ;    וּכְאֹרַח אִישׁ, יַמְצִאֶנּוּ.
יב  אַף־אָמְנָם, אֵל לֹא־יַרְשִׁיעַ;    וְשַׁדַּי, לֹא־יְעַוֵּת מִשְׁפָּט.
יג  מִי־פָקַד עָלָיו אָרְצָה;    וּמִי שָׂם, תֵּבֵל כֻּלָּהּ.
יד  אִם־יָשִׂים אֵלָיו לִבּוֹ;    רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ, אֵלָיו יֶאֱסֹף.
טו  יִגְוַע כָּל־בָּשָׂר יָחַד;    וְאָדָם, עַל־עָפָר יָשׁוּב.
טז  וְאִם־בִּינָה, שִׁמְעָה־זֹּאת;    הַאֲזִינָה, לְקוֹל מִלָּי.
יז  הַאַף שׂוֹנֵא מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ;    וְאִם־צַדִּיק כַּבִּיר תַּרְשִׁיעַ.
יח  הַאֲמֹר לְמֶלֶךְ בְּלִיָּעַל--    רָשָׁע, אֶל־נְדִיבִים.
יט  אֲשֶׁר לֹא־נָשָׂא, פְּנֵי שָׂרִים,    וְלֹא נִכַּר־שׁוֹעַ, לִפְנֵי־דָל:
כִּי־מַעֲשֵׂה יָדָיו    כֻּלָּם.
כ  רֶגַע, יָמֻתוּ--    וַחֲצוֹת לָיְלָה:
יְגֹעֲשׁוּ עָם וְיַעֲבֹרוּ;    וְיָסִירוּ אַבִּיר, לֹא בְיָד.
כא  כִּי־עֵינָיו, עַל־דַּרְכֵי־אִישׁ;    וְכָל־צְעָדָיו יִרְאֶה.
כב  אֵין־חֹשֶׁךְ, וְאֵין צַלְמָוֶת--    לְהִסָּתֶר שָׁם, פֹּעֲלֵי אָוֶן.
כג  כִּי לֹא עַל־אִישׁ, יָשִׂים עוֹד--    לַהֲלֹךְ אֶל־אֵל, בַּמִּשְׁפָּט.
כד  יָרֹעַ כַּבִּירִים לֹא־חֵקֶר;    וַיַּעֲמֵד אֲחֵרִים תַּחְתָּם.
כה  לָכֵן--יַכִּיר, מַעְבָּדֵיהֶם;    וְהָפַךְ לַיְלָה, וְיִדַּכָּאוּ.
כו  תַּחַת־רְשָׁעִים סְפָקָם--    בִּמְקוֹם רֹאִים.
כז  אֲשֶׁר עַל־כֵּן, סָרוּ מֵאַחֲרָיו;    וְכָל־דְּרָכָיו, לֹא הִשְׂכִּילוּ.
כח  לְהָבִיא עָלָיו, צַעֲקַת־דָּל;    וְצַעֲקַת עֲנִיִּים יִשְׁמָע.
כט  וְהוּא יַשְׁקִט, וּמִי יַרְשִׁעַ--    וְיַסְתֵּר פָּנִים, וּמִי יְשׁוּרֶנּוּ;
וְעַל־גּוֹי וְעַל־אָדָם    יָחַד.
ל  מִמְּלֹךְ, אָדָם חָנֵף--    מִמֹּקְשֵׁי עָם.
לא  כִּי־אֶל־אֵל, הֶאָמַר נָשָׂאתִי--    לֹא אֶחְבֹּל.
לב  בִּלְעֲדֵי אֶחֱזֶה, אַתָּה הֹרֵנִי;    אִם־עָוֶל פָּעַלְתִּי, לֹא אֹסִיף.
לג  הֲמֵעִמְּךָ יְשַׁלְּמֶנָּה, כִּי־מָאַסְתָּ--כִּי־אַתָּה תִבְחַר וְלֹא־אָנִי;    וּמַה־יָּדַעְתָּ דַבֵּר.
לד  אַנְשֵׁי לֵבָב, יֹאמְרוּ לִי;    וְגֶבֶר חָכָם, שֹׁמֵעַ לִי.
לה  אִיּוֹב, לֹא־בְדַעַת יְדַבֵּר;    וּדְבָרָיו, לֹא בְהַשְׂכֵּיל.
לו  אָבִי--יִבָּחֵן אִיּוֹב עַד־נֶצַח:    עַל־תְּשֻׁבֹת, בְּאַנְשֵׁי־אָוֶן.
לז  כִּי יֹסִיף עַל־חַטָּאתוֹ פֶשַׁע, בֵּינֵינוּ יִשְׂפּוֹק;    וְיֶרֶב אֲמָרָיו לָאֵל.

תנ"ך - איוב - הכול פרק לד