תנ"ך מנוקד

תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

איוב פרק לא

א  ברית, כרתי לעיני;    ומה אתבונן, על-בתולה.
ב  ומה, חלק אלוה ממעל;    ונחלת שדי, ממרמים.
ג  הלא-איד לעול;    ונכר, לפעלי און.
ד  הלא-הוא, יראה דרכי;    וכל-צעדי יספור.
ה  אם-הלכתי עם-שוא;    ותחש על-מרמה רגלי.
ו  ישקלני במאזני-צדק;    וידע אלוה, תמתי.
ז  אם תטה אשרי,    מני הדרך:
ואחר עיני, הלך לבי;    ובכפי, דבק מאום.
ח  אזרעה, ואחר יאכל;    וצאצאי ישרשו.
ט  אם-נפתה לבי, על-אשה;    ועל-פתח רעי ארבתי.
י  תטחן לאחר אשתי;    ועליה, יכרעון אחרין.
יא  כי-הוא היא זמה;    והיא והוא, עון פלילים.
יב  כי אש היא, עד-אבדון תאכל;    ובכל-תבואתי תשרש.
יג  אם-אמאס--משפט עבדי, ואמתי:    ברבם, עמדי.
יד  ומה אעשה, כי-יקום אל;    וכי-יפקד, מה אשיבנו.
טו  הלא-בבטן, עשני עשהו;    ויכננו, ברחם אחד.
טז  אם-אמנע, מחפץ דלים;    ועיני אלמנה אכלה.
יז  ואכל פתי לבדי;    ולא-אכל יתום ממנה.
יח  כי מנעורי, גדלני כאב;    ומבטן אמי אנחנה.
יט  אם-אראה אובד, מבלי לבוש;    ואין כסות, לאביון.
כ  אם-לא ברכוני חלצו;    ומגז כבשי, יתחמם.
כא  אם-הניפותי על-יתום ידי:    כי-אראה בשער, עזרתי.
כב  כתפי, משכמה תפול;    ואזרעי, מקנה תשבר.
כג  כי פחד אלי, איד אל;    ומשאתו, לא אוכל.
כד  אם-שמתי זהב כסלי;    ולכתם, אמרתי מבטחי.
כה  אם-אשמח, כי-רב חילי;    וכי-כביר, מצאה ידי.
כו  אם-אראה אור, כי יהל;    וירח, יקר הלך.
כז  ויפת בסתר לבי;    ותשק ידי לפי.
כח  גם-הוא, עון פלילי:    כי-כחשתי לאל ממעל.
כט  אם-אשמח, בפיד משנאי;    והתעררתי, כי-מצאו רע.
ל  ולא-נתתי לחטא חכי--    לשאל באלה נפשו.
לא  אם-לא אמרו, מתי אהלי;    מי-יתן מבשרו, לא נשבע.
לב  בחוץ, לא-ילין גר;    דלתי, לארח אפתח.
לג  אם-כסיתי כאדם פשעי--    לטמון בחבי עוני.
לד  כי אערוץ, המון רבה--    ובוז-משפחות יחתני;
ואדם,    לא-אצא פתח.
לה  מי יתן-לי, שמע לי--    הן-תוי, שדי יענני;
וספר כתב,    איש ריבי.
לו  אם-לא על-שכמי, אשאנו;    אענדנו עטרות לי.
לז  מספר צעדי, אגידנו;    כמו-נגיד, אקרבנו.
לח  אם-עלי, אדמתי תזעק;    ויחד, תלמיה יבכיון.
לט  אם-כחה, אכלתי בלי-כסף;    ונפש בעליה הפחתי.
מ  תחת חטה, יצא חוח--ותחת-שערה באשה:    תמו, דברי איוב.