תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

איוב פרק ג

א אחרי-כן, פתח איוב את-פיהו, ויקלל, את-יומו.  {פ}
ב                  ויען איוב, ויאמר.
ג  יאבד יום, אולד בו;    והלילה אמר, הרה גבר.
ד  היום ההוא,    יהי-חשך:
אל-ידרשהו אלוה ממעל;    ואל-תופע עליו נהרה.
ה  יגאלהו, חשך וצלמות--תשכן-עליו עננה;    יבעתהו, כמרירי יום.
ו  הלילה ההוא,    יקחהו-אפל:
אל-יחד, בימי שנה;    במספר ירחים, אל-יבא.
ז  הנה הלילה ההוא, יהי גלמוד;    אל-תבוא רננה בו.
ח  יקבהו אררי-יום;    העתידים, ערר לויתן.
ט  יחשכו, כוכבי נשפו:    יקו-לאור ואין; ואל-יראה, בעפעפי-שחר.
י  כי לא סגר, דלתי בטני;    ויסתר עמל, מעיני.
יא  למה לא מרחם אמות;    מבטן יצאתי ואגוע.
יב  מדוע, קדמוני ברכים;    ומה-שדים, כי אינק.
יג  כי-עתה, שכבתי ואשקוט;    ישנתי, אז ינוח לי.
יד  עם-מלכים, ויעצי ארץ;    הבנים חרבות למו.
טו  או עם-שרים, זהב להם;    הממלאים בתיהם כסף.
טז  או כנפל טמון, לא אהיה;    כעללים, לא-ראו אור.
יז  שם רשעים, חדלו רגז;    ושם ינוחו, יגיעי כח.
יח  יחד, אסירים שאננו;    לא שמעו, קול נגש.
יט  קטן וגדול, שם הוא;    ועבד, חפשי מאדניו.
כ  למה יתן לעמל אור;    וחיים, למרי נפש.
כא  המחכים למות ואיננו;    ויחפרהו, ממטמונים.
כב  השמחים אלי-גיל--    ישישו, כי ימצאו-קבר.
כג  לגבר, אשר-דרכו נסתרה;    ויסך אלוה בעדו.
כד  כי-לפני לחמי, אנחתי תבא;    ויתכו כמים, שאגתי.
כה  כי פחד פחדתי, ויאתיני;    ואשר יגרתי, יבא לי.
כו  לא שלותי, ולא שקטתי ולא-נחתי;    ויבא רגז.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב