תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

איוב פרק יא

א                  ויען, צפר הנעמתי; ויאמר.
ב  הרב דברים, לא יענה;    ואם-איש שפתים יצדק.
ג  בדיך, מתים יחרישו;    ותלעג, ואין מכלם.
ד  ותאמר, זך לקחי;    ובר, הייתי בעיניך.
ה  ואולם--מי-יתן אלוה דבר;    ויפתח שפתיו עמך.
ו  ויגד-לך, תעלמות חכמה--    כי-כפלים לתושיה:
ודע--    כי-ישה לך אלוה, מעונך.
ז  החקר אלוה תמצא;    אם עד-תכלית שדי תמצא.
ח  גבהי שמים, מה-תפעל;    עמקה משאול, מה-תדע.
ט  ארכה מארץ מדה;    ורחבה, מני-ים.
י  אם-יחלף ויסגיר;    ויקהיל, ומי ישיבנו.
יא  כי-הוא, ידע מתי-שוא;    וירא-און, ולא יתבונן.
יב  ואיש נבוב, ילבב;    ועיר פרא, אדם יולד.
יג  אם-אתה, הכינות לבך;    ופרשת אליו כפיך.
יד  אם-און בידך, הרחיקהו;    ואל-תשכן באהליך עולה.
טו  כי-אז, תשא פניך ממום;    והיית מצק, ולא תירא.
טז  כי-אתה, עמל תשכח;    כמים עברו תזכר.
יז  ומצהרים, יקום חלד;    תעפה, כבקר תהיה.
יח  ובטחת, כי-יש תקוה;    וחפרת, לבטח תשכב.
יט  ורבצת, ואין מחריד;    וחלו פניך רבים.
כ  ועיני רשעים, תכלינה:    ומנוס, אבד מנהם; ותקותם, מפח-נפש.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב