תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

איוב פרק יב

א                  ויען איוב, ויאמר.
ב  אמנם, כי אתם-עם;    ועמכם, תמות חכמה.
ג  גם-לי לבב, כמוכם--לא-נפל אנכי מכם;    ואת-מי-אין כמו-אלה.
ד  שחק לרעהו, אהיה--קרא לאלוה, ויענהו;    שחוק, צדיק תמים.
ה  לפיד בוז, לעשתות שאנן--    נכון, למועדי רגל.
ו  ישליו אהלים, לשדדים, ובטחות, למרגיזי אל--    לאשר הביא אלוה בידו.
ז  ואולם--שאל-נא בהמות ותרך;    ועוף השמים, ויגד-לך.
ח  או שיח לארץ ותרך;    ויספרו לך, דגי הים.
ט  מי, לא-ידע בכל-אלה:    כי יד-יהוה, עשתה זאת.
י  אשר בידו, נפש כל-חי;    ורוח, כל-בשר-איש.
יא  הלא-אזן, מלין תבחן;    וחך, אכל יטעם-לו.
יב  בישישים חכמה;    וארך ימים תבונה.
יג  עמו, חכמה וגבורה;    לו, עצה ותבונה.
יד  הן יהרוס, ולא יבנה;    יסגר על-איש, ולא יפתח.
טו  הן יעצר במים ויבשו;    וישלחם, ויהפכו ארץ.
טז  עמו, עז ותושיה;    לו, שגג ומשגה.
יז  מוליך יועצים שולל;    ושפטים יהולל.
יח  מוסר מלכים פתח;    ויאסר אזור, במתניהם.
יט  מוליך כהנים שולל;    ואתנים יסלף.
כ  מסיר שפה, לנאמנים;    וטעם זקנים יקח.
כא  שופך בוז, על-נדיבים;    ומזיח אפיקים רפה.
כב  מגלה עמקות, מני-חשך;    ויצא לאור צלמות.
כג  משגיא לגוים, ויאבדם;    שטח לגוים, וינחם.
כד  מסיר--לב, ראשי עם-הארץ;    ויתעם, בתהו לא-דרך.
כה  ימששו-חשך ולא-אור;    ויתעם, כשכור.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב