תנ"ך -
שמות - הכול פרק לג
האזנה לפרק זה
א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה, לֵךְ עֲלֵה מִזֶּה--אַתָּה וְהָעָם, אֲשֶׁר הֶעֱלִיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: אֶל־הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר, לְזַרְעֲךָ, אֶתְּנֶנָּה.
ב וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ, מַלְאָךְ; וְגֵרַשְׁתִּי, אֶת־הַכְּנַעֲנִי הָאֱמֹרִי, וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי, הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי.
ג אֶל־אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָשׁ: כִּי לֹא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ, כִּי עַם־קְשֵׁה־עֹרֶף אַתָּה--פֶּן־אֲכֶלְךָ, בַּדָּרֶךְ.
ד וַיִּשְׁמַע הָעָם, אֶת־הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה--וַיִּתְאַבָּלוּ; וְלֹא־שָׁתוּ אִישׁ עֶדְיוֹ, עָלָיו.
ה וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה, אֱמֹר אֶל־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל אַתֶּם עַם־קְשֵׁה־עֹרֶף--רֶגַע אֶחָד אֶעֱלֶה בְקִרְבְּךָ, וְכִלִּיתִיךָ; וְעַתָּה, הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ, וְאֵדְעָה, מָה אֶעֱשֶׂה־לָּךְ.
ו וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־עֶדְיָם, מֵהַר חוֹרֵב.
ז וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת־הָאֹהֶל וְנָטָה־לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, הַרְחֵק מִן־הַמַּחֲנֶה, וְקָרָא לוֹ, אֹהֶל מוֹעֵד; וְהָיָה, כָּל־מְבַקֵּשׁ יְהוָה, יֵצֵא אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד, אֲשֶׁר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה.
ח וְהָיָה, כְּצֵאת מֹשֶׁה אֶל־הָאֹהֶל, יָקוּמוּ כָּל־הָעָם, וְנִצְּבוּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ; וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה, עַד־בֹּאוֹ הָאֹהֱלָה.
ט וְהָיָה, כְּבֹא מֹשֶׁה הָאֹהֱלָה, יֵרֵד עַמּוּד הֶעָנָן, וְעָמַד פֶּתַח הָאֹהֶל; וְדִבֶּר, עִם־מֹשֶׁה.
י וְרָאָה כָל־הָעָם אֶת־עַמּוּד הֶעָנָן, עֹמֵד פֶּתַח הָאֹהֶל; וְקָם כָּל־הָעָם וְהִשְׁתַּחֲווּ, אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ.
יא וְדִבֶּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה פָּנִים אֶל־פָּנִים, כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ; וְשָׁב, אֶל־הַמַּחֲנֶה, וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן נַעַר, לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל. {פ}
יב וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־יְהוָה, רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי הַעַל אֶת־הָעָם הַזֶּה, וְאַתָּה לֹא הוֹדַעְתַּנִי, אֵת אֲשֶׁר־תִּשְׁלַח עִמִּי; וְאַתָּה אָמַרְתָּ יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם, וְגַם־מָצָאתָ חֵן בְּעֵינָי.
יג וְעַתָּה אִם־נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, הוֹדִעֵנִי נָא אֶת־דְּרָכֶךָ, וְאֵדָעֲךָ, לְמַעַן אֶמְצָא־חֵן בְּעֵינֶיךָ; וּרְאֵה, כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה.
יד וַיֹּאמַר: פָּנַי יֵלֵכוּ, וַהֲנִחֹתִי לָךְ.
טו וַיֹּאמֶר, אֵלָיו: אִם־אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים, אַל־תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה.
טז וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא, כִּי־מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲנִי וְעַמֶּךָ--הֲלוֹא, בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ; וְנִפְלִינוּ, אֲנִי וְעַמְּךָ, מִכָּל־הָעָם, אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה. {פ}
יז וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה, גַּם אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶעֱשֶׂה: כִּי־מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי, וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם.
יח וַיֹּאמַר: הַרְאֵנִי נָא, אֶת־כְּבֹדֶךָ.
יט וַיֹּאמֶר, אֲנִי אַעֲבִיר כָּל־טוּבִי עַל־פָּנֶיךָ, וְקָרָאתִי בְשֵׁם יְהוָה, לְפָנֶיךָ; וְחַנֹּתִי אֶת־אֲשֶׁר אָחֹן, וְרִחַמְתִּי אֶת־אֲשֶׁר אֲרַחֵם.
כ וַיֹּאמֶר, לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת־פָּנָי: כִּי לֹא־יִרְאַנִי הָאָדָם, וָחָי.
כא וַיֹּאמֶר יְהוָה, הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי; וְנִצַּבְתָּ, עַל־הַצּוּר.
כב וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי, וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר; וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ, עַד־עָבְרִי.
כג וַהֲסִרֹתִי, אֶת־כַּפִּי, וְרָאִיתָ, אֶת־אֲחֹרָי; וּפָנַי, לֹא יֵרָאוּ. {פ}