תנ"ך מנוקד

תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

מלכים ב פרק כה

א ויהי בשנת התשיעית למולכו, בחודש העשירי בעשור לחודש, בא נבוכדנאצר מלך־בבל הוא וכל־חילו על־ירושלים, וייחן עליה; ויבנו עליה דייק, סביב. ב ותבוא העיר, במצור, עד עשתי עשרה שנה, למלך צדקייהו. ג בתשעה לחודש, ויחזק הרעב בעיר; ולא־היה לחם, לעם הארץ. ד ותיבקע העיר, וכל־אנשי המלחמה הלילה דרך שער בין החומותיים אשר על־גן המלך, וכשדים על־העיר, סביב; וילך, דרך הערבה. ה וירדפו חיל־כשדים אחר המלך, וישיגו אותו בערבות ירחו; וכל־חילו--נפוצו, מעליו. ו ויתפשו, את־המלך, ויעלו אותו אל־מלך בבל, רבלתה; וידברו איתו, משפט. ז ואת־בני, צדקייהו, שחטו, לעיניו; ואת־עיני צדקייהו, עיוור, ויאסרהו בנחושתיים, ויביאהו בבל. {ס}

ח ובחודש החמישי, בשבעה לחודש--היא שנת תשע־עשרה שנה, למלך נבוכדנאצר מלך־בבל: בא נבוזראדן רב־טבחים, עבד מלך־בבל--ירושלים. ט וישרוף את־בית־יהוה, ואת־בית המלך; ואת כל־בתי ירושלים ואת־כל־בית גדול, שרף באש. י ואת־חומות ירושלים, סביב--נתצו כל־חיל כשדים, אשר רב־טבחים. יא ואת יתר העם הנשארים בעיר, ואת־הנופלים אשר נפלו על־המלך בבל, ואת, יתר ההמון--הגלה, נבוזראדן רב־טבחים. יב ומדלת הארץ, השאיר רב־טבחים, לכורמים, וליוגבים. יג ואת־עמודי הנחושת אשר בית־יהוה, ואת־המכונות ואת־ים הנחושת אשר בבית־יהוה--שיברו כשדים; וישאו את־נחושתם, בבלה. יד ואת־הסירות ואת־היעים ואת־המזמרות ואת־הכפות, ואת כל־כלי הנחושת אשר ישרתו־בם--לקחו. טו ואת־המחתות, ואת־המזרקות, אשר זהב זהב, ואשר־כסף כסף--לקח, רב־טבחים. טז העמודים שניים, הים האחד והמכונות, אשר־עשה שלמה, לבית יהוה--לא־היה משקל, לנחושת כל־הכלים האלה. יז שמונה עשרה אמה קומת העמוד האחד, וכותרת עליו נחושת וקומת הכותרת שלוש אמות, ושבכה ורימונים על־הכותרת סביב, הכול נחושת; וכאלה לעמוד השני, על־השבכה. יח וייקח רב־טבחים, את־שריה כוהן הראש, ואת־צפניהו, כוהן משנה; ואת־שלושת, שומרי הסף. יט ומן־העיר לקח סריס אחד אשר־הוא פקיד על־אנשי המלחמה, וחמישה אנשים מרואי פני־המלך אשר נמצאו בעיר, ואת הסופר שר הצבא, המצביא את־עם הארץ; ושישים איש מעם הארץ, הנמצאים בעיר. כ וייקח אותם, נבוזראדן רב־טבחים; ויולך אותם על־מלך בבל, רבלתה. כא ויך אותם מלך בבל וימיתם ברבלה, בארץ חמת; וייגל יהודה, מעל אדמתו. כב והעם, הנשאר בארץ יהודה, אשר השאיר, נבוכדנאצר מלך בבל--ויפקד עליהם, את־גדליהו בן־אחיקם בן־שפן. כג וישמעו כל־שרי החיילים המה והאנשים, כי־הפקיד מלך־בבל את־גדליהו, ויבואו אל־גדליהו, המצפה; וישמעאל בן־נתניה ויוחנן בן־קרח ושריה בן־תנחומת הנטופתי, ויאזניהו בן־המעכתי--המה, ואנשיהם. כד ויישבע להם גדליהו, ולאנשיהם, ויאמר להם, אל־תיראו מעבדי הכשדים: שבו בארץ, ועבדו את־מלך בבל--וייטב לכם. {פ}

כה ויהי בחודש השביעי, בא ישמעאל בן־נתניה בן־אלישמע מזרע המלוכה ועשרה אנשים איתו, ויכו את־גדליהו, וימות; ואת־היהודים, ואת־הכשדים, אשר־היו איתו, במצפה. כו ויקומו כל־העם מקטון ועד־גדול, ושרי החיילים, ויבואו, מצריים: כי יראו, מפני כשדים. {ס}

כז ויהי בשלושים ושבע שנה, לגלות יהויכין מלך־יהודה, בשנים עשר חודש, בעשרים ושבעה לחודש; נשא אוויל מרודך מלך בבל בשנת מולכו, את־ראש יהויכין מלך־יהודה--מבית כלא. כח וידבר איתו, טובות; וייתן, את־כיסאו, מעל כיסא המלכים אשר איתו, בבבל. כט ושינה, את בגדי כלאו; ואכל לחם תמיד לפניו, כל־ימי חייו. ל וארוחתו, ארוחת תמיד ניתנה־לו מאת המלך--דבר־יום ביומו: כול, ימי חיו. {ש}