תנ"ך מנוקד

תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

מלכים א פרק ג

א ויתחתן שלמה, את-פרעה מלך מצריים; וייקח את-בת-פרעה, ויביאהא אל-עיר דויד, עד כלותו לבנות את-ביתו ואת-בית יהוה, ואת-חומת ירושלים סביב. ב רק העם, מזבחים בבמות: כי לא-נבנה בית לשם יהוה, עד הימים ההם. {פ}

ג ויאהב שלמה, את-יהוה, ללכת, בחוקות דויד אביו: רק, בבמות--הוא מזבח, ומקטיר. ד וילך המלך גבעונה לזבוח שם, כי-היא הבמה הגדולה; אלף עולות יעלה שלמה, על המזבח ההוא. ה בגבעון, נראה יהוה אל-שלמה--בחלום הלילה; ויאמר אלוהים, שאל מה אתן-לך. ו ויאמר שלמה, אתה עשית עם-עבדך דויד אבי חסד גדול, כאשר הלך לפניך באמת ובצדקה ובישרת לבב, עימך; ותשמור-לו, את-החסד הגדול הזה, ותיתן-לו בן יושב על-כיסאו, כיום הזה. ז ועתה, יהוה אלוהיי, אתה המלכת את-עבדך, תחת דויד אבי; ואנוכי נער קטון, לא אדע צאת ובוא. ח ועבדך--בתוך עמך, אשר בחרת: עם-רב, אשר לא-יימנה ולא ייספר מרוב. ט ונתת לעבדך לב שומע, לשפוט את-עמך, להבין, בין-טוב לרע: כי מי יוכל לשפוט, את-עמך הכבד הזה. י וייטב הדבר, בעיני אדוניי: כי שאל שלמה, את-הדבר הזה. יא ויאמר אלוהים אליו, יען אשר שאלת את-הדבר הזה ולא-שאלת לך ימים רבים ולא-שאלת לך עושר, ולא שאלת, נפש אויביך; ושאלת לך הבין, לשמוע משפט. יב הנה עשיתי, כדבריך; הנה נתתי לך, לב חכם ונבון, אשר כמוך לא-היה לפניך, ואחריך לא-יקום כמוך. יג וגם אשר לא-שאלת נתתי לך, גם-עושר גם-כבוד: אשר לא-היה כמוך איש במלכים, כל-ימיך. יד ואם תלך בדרכיי, לשמור חוקיי ומצוותיי, כאשר הלך, דויד אביך--והארכתי, את-ימיך. {ס}

טו וייקץ שלמה, והנה חלום; ויבוא ירושלים ויעמוד לפני ארון ברית-אדוניי, ויעל עולות ויעש שלמים, ויעש משתה, לכל-עבדיו. {פ}

טז אז תבואנה, שתיים נשים זונות--אל-המלך; ותעמודנה, לפניו. יז ותאמר האישה האחת, בי אדוני, אני והאישה הזאת, יושבות בבית אחד; ואלד עימה, בבית. יח ויהי ביום השלישי, ללדתי, ותלד, גם-האישה הזאת; ואנחנו יחדיו, אין-זר איתנו בבית, זולתי שתיים-אנחנו, בבית. יט וימת בן-האישה הזאת, לילה, אשר שכבה, עליו. כ ותקם בתוך הלילה ותיקח את-בני מאצלי, ואמתך ישנה, ותשכיבהו, בחיקה; ואת-בנה המת, השכיבה בחיקי. כא ואקום בבוקר להיניק את-בני, והנה-מת; ואתבונן אליו בבוקר, והנה לא-היה בני אשר ילדתי. כב ותאמר האישה האחרת לא כי, בני החי ובנך המת, וזאת אומרת לא כי, בנך המת ובני החי; ותדברנה, לפני המלך. כג ויאמר המלך--זאת אומרת, זה-בני החי ובנך המת; וזאת אומרת לא כי, בנך המת ובני החי. {פ}

כד ויאמר המלך, קחו לי-חרב; ויביאו החרב, לפני המלך. כה ויאמר המלך, גזרו את-הילד החי לשניים; ותנו את-החצי לאחת, ואת-החצי לאחת. כו ותאמר האישה אשר-בנה החי אל-המלך, כי-נכמרו רחמיה על-בנה, ותאמר בי אדוני תנו-לה את-הילוד החי, והמת אל-תמיתוהו; וזאת אומרת, גם-לי גם-לך לא יהיה--גזורו. כז ויען המלך ויאמר, תנו-לה את-הילוד החי, והמת, לא תמיתוהו: היא, אימו. {ס} כח וישמעו כל-ישראל, את-המשפט אשר שפט המלך, וייראו, מפני המלך: כי ראו, כי-חכמת אלוהים בקרבו לעשות משפט. {ס}