תנ"ך מנוקד

תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

מלכים א פרק ה

א ושלמה, היה מושל בכל-הממלכות--מן-הנהר ארץ פלשתים, ועד גבול מצריים: מגישים מנחה ועובדים את-שלמה, כל-ימי חייו. {פ}

ב ויהי לחם-שלמה, ליום אחד: שלושים כור סולת, ושישים כור קמח. ג עשרה בקר בריאים, ועשרים בקר רעי--ומאה צאן; לבד מאייל וצבי, ויחמור, וברבורים, אבוסים. ד כי-הוא רודה בכל-עבר הנהר, מתפסח ועד-עזה--בכל-מלכי, עבר הנהר; ושלום, היה לו מכל-עבריו--מסביב. ה ויישב יהודה וישראל לבטח, איש תחת גפנו ותחת תאנתו, מדן, ועד-באר שבע--כול, ימי שלמה. {ס}

ו ויהי לשלמה, ארבעים אלף אורוות סוסים--למרכבו; ושנים-עשר אלף, פרשים. ז וכילכלו הניצבים האלה את-המלך שלמה, ואת כל-הקרב אל-שולחן המלך-שלמה--איש חודשו: לא יעדרו, דבר. ח והשעורים והתבן, לסוסים ולרכש--יביאו, אל-המקום אשר יהיה-שם, איש, כמשפטו. {ס}

ט וייתן אלוהים חכמה לשלמה ותבונה, הרבה מאוד; ורוחב לב--כחול, אשר על-שפת הים. י ותרב חכמת שלמה, מחכמת כל-בני-קדם, ומכול, חכמת מצריים. יא ויחכם, מכל-האדם, מאיתן האזרחי והימן וכלכול ודרדע, בני מחול; ויהי-שמו בכל-הגויים, סביב. יב וידבר, שלושת אלפים משל; ויהי שירו, חמישה ואלף. יג וידבר, על-העצים, מן-הארז אשר בלבנון, ועד האיזוב אשר יוצא בקיר; וידבר על-הבהמה ועל-העוף, ועל-הרמש ועל-הדגים. יד ויבואו, מכל-העמים, לשמוע, את חכמת שלמה--מאת כל-מלכי הארץ, אשר שמעו את-חכמתו. {ס}

טו וישלח חירם מלך-צור את-עבדיו, אל-שלמה, כי שמע, כי אותו משחו למלך תחת אביהו: כי אוהב, היה חירם לדויד--כל-הימים. {ס}

טז וישלח שלמה, אל-חירם לאמור. יז אתה ידעת את-דויד אבי, כי לא יכול לבנות בית לשם יהוה אלוהיו, מפני המלחמה, אשר סבבוהו--עד תת-יהוה אותם, תחת כפות רגליי. יח ועתה, הניח יהוה אלוהיי לי מסביב: אין שטן, ואין פגע רע. יט והנני אומר--לבנות בית, לשם יהוה אלוהיי: כאשר דיבר יהוה, אל-דויד אבי לאמור, בנך אשר אתן תחתיך על-כיסאך, הוא-יבנה הבית לשמי. כ ועתה צווה ויכרתו-לי ארזים מן-הלבנון, ועבדיי יהיו עם-עבדיך, ושכר עבדיך אתן לך, ככול אשר תאמר: כי אתה ידעת, כי אין בנו איש יודע לכרות-עצים--כצידונים. כא ויהי כשמוע חירם, את-דברי שלמה--וישמח מאוד; ויאמר, ברוך יהוה היום, אשר נתן לדויד בן חכם, על-העם הרב הזה. כב וישלח חירם, אל-שלמה לאמור, שמעתי, את אשר-שלחת אליי; אני אעשה את-כל-חפצך, בעצי ארזים ובעצי ברושים. כג עבדיי יורידו מן-הלבנון ימה, ואני אשימם דוברות בים עד-המקום אשר-תשלח אליי וניפצתים שם--ואתה תישא; ואתה תעשה את-חפצי, לתת לחם ביתי. כד ויהי חירום נותן לשלמה, עצי ארזים ועצי ברושים--כל-חפצו. כה ושלמה נתן לחירם עשרים אלף כור חיטים, מכולת לביתו, ועשרים כור, שמן כתית: כה-ייתן שלמה לחירם, שנה בשנה. {פ}

כו ויהוה, נתן חכמה לשלמה, כאשר, דיבר-לו; ויהי שלום, בין חירם ובין שלמה, ויכרתו ברית, שניהם. כז ויעל המלך שלמה מס, מכל-ישראל; ויהי המס, שלושים אלף איש. כח וישלחם לבנונה, עשרת אלפים בחודש חליפות--חודש יהיו בלבנון, שניים חודשים בביתו; ואדונירם, על-המס. {ס}

כט ויהי לשלמה שבעים אלף, נושא סבל; ושמונים אלף, חוצב בהר. ל לבד משרי הניצבים לשלמה, אשר על-המלאכה, שלושת אלפים, ושלוש מאות--הרודים בעם, העושים במלאכה. {ס}

לא ויצו המלך ויסיעו אבנים גדולות אבנים יקרות, לייסד הבית--אבני גזית. לב ויפסלו בוני שלמה, ובוני חירום--והגבלים; ויכינו העצים והאבנים, לבנות הבית. {פ}