תנ"ך מנוקד

תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

מלכים ב פרק ט

א ואלישע, הנביא, קרא, לאחד מבני הנביאים; ויאמר לו חגור מותניך, וקח פך השמן הזה בידך, ולך, רמות גלעד. ב ובאת־שמה; וראה־שם יהוא בן־יהושפט בן־נמשי, ובאת והקמותו מתוך אחיו, והבאת אותו, חדר בחדר. ג ולקחת פך־השמן, ויצקת על־ראשו, ואמרת כה־אמר יהוה, משחתיך למלך אל־ישראל; ופתחת הדלת ונסת, ולא תחכה. ד וילך הנער הנער הנביא, רמות גלעד. ה ויבוא, והנה שרי החיל יושבים, ויאמר, דבר לי אליך השר; ויאמר יהוא אל־מי מכולנו, ויאמר אליך השר. ו ויקם ויבוא הביתה, וייצוק השמן אל־ראשו; ויאמר לו, כה־אמר יהוה אלוהי ישראל, משחתיך למלך אל־עם יהוה, אל־ישראל. ז והכית--את־בית אחאב, אדוניך; וניקמתי דמי עבדיי הנביאים, ודמי כל־עבדי יהוה--מיד איזבל. ח ואבד, כל־בית אחאב; והכרתי לאחאב משתין בקיר, ועצור ועזוב בישראל. ט ונתתי את־בית אחאב, כבית ירובעם בן־נבט, וכבית, בעשא בן־אחייה. י ואת־איזבל יאכלו הכלבים, בחלק יזרעאל--ואין קובר; ויפתח הדלת, וינוס. יא ויהוא, יצא אל־עבדי אדוניו, ויאמר לו השלום, מדוע בא־המשוגע הזה אליך; ויאמר אליהם, אתם ידעתם את־האיש ואת־שיחו. יב ויאמרו שקר, הגד־נא לנו; ויאמר, כזאת וכזאת אמר אליי לאמור, כה אמר יהוה, משחתיך למלך אל־ישראל. יג וימהרו, ויקחו איש בגדו, וישימו תחתיו, אל־גרם המעלות; ויתקעו, בשופר, ויאמרו, מלך יהוא. יד ויתקשר, יהוא בן־יהושפט בן־נמשי--אל־יורם; ויורם היה שומר ברמות גלעד, הוא וכל־ישראל, מפני, חזאל מלך־ארם. טו וישב יהורם המלך להתרפא ביזרעאל, מן־המכים אשר יכוהו ארמים, בהילחמו, את־חזאל מלך ארם; ויאמר יהוא, אם־יש נפשכם--אל־ייצא פליט מן־העיר, ללכת להגיד ביזרעאל. טז וירכב יהוא וילך יזרעאלה, כי יורם שוכב שמה; ואחזיה מלך יהודה, ירד לראות את־יורם. יז והצופה עומד על־המגדל ביזרעאל, וירא את־שפעת יהוא בבואו, ויאמר, שפעת אני רואה; ויאמר יהורם, קח רכב ושלח לקראתם--ויאמר השלום. יח וילך רוכב הסוס לקראתו, ויאמר כה־אמר המלך השלום, ויאמר יהוא מה־לך ולשלום, סוב אל־אחריי; ויגד הצופה לאמור, בא־המלאך עד־הם ולא־שב. יט וישלח, רוכב סוס שני, ויבוא אליהם, ויאמר כה־אמר המלך שלום; ויאמר יהוא מה־לך ולשלום, סוב אל־אחריי. כ ויגד הצופה לאמור, בא עד־אליהם ולא־שב; והמנהג, כמנהג יהוא בן־נמשי--כי בשיגעון, ינהג. כא ויאמר יהורם אסור, ויאסור רכבו; וייצא יהורם מלך־ישראל ואחזיהו מלך־יהודה איש ברכבו, וייצאו לקראת יהוא, וימצאוהו, בחלקת נבות היזרעאלי. כב ויהי, כראות יהורם את־יהוא, ויאמר, השלום יהוא; ויאמר, מה השלום--עד־זנוני איזבל אימך וכשפיה, הרבים. כג ויהפוך יהורם ידיו, וינוס; ויאמר אל־אחזיהו, מרמה אחזיה. כד ויהוא מילא ידו בקשת, ויך את־יהורם בין זרועיו, וייצא החצי, מליבו; ויכרע, ברכבו. כה ויאמר, אל־בדקר שלישו, שא השליכהו, בחלקת שדה נבות היזרעאלי: כי־זכור אני ואתה, את רוכבים צמדים אחרי אחאב אביו, ויהוה נשא עליו, את־המשא הזה. כו אם־לא את־דמי נבות ואת־דמי בניו ראיתי אמש, נאום־יהוה, ושילמתי לך בחלקה הזאת, נאום־יהוה; ועתה, שא השליכהו בחלקה--כדבר יהוה. כז ואחזיה מלך־יהודה, ראה, וינס, דרך בית הגן; וירדוף אחריו יהוא, ויאמר גם־אותו הכוהו אל־המרכבה במעלה־גור אשר את־יבלעם, וינס מגידו, וימת שם. כח וירכיבו אותו עבדיו, ירושלימה; ויקברו אותו בקבורתו עם־אבותיו, בעיר דויד. {פ}

כט ובשנת אחת עשרה שנה, ליורם בן־אחאב, מלך אחזיה, על־יהודה. ל ויבוא יהוא, יזרעאלה; ואיזבל שמעה, ותשם בפוך עיניה ותיטב את־ראשה, ותשקף, בעד החלון. לא ויהוא, בא בשער; ותאמר השלום, זמרי הורג אדוניו. לב ויישא פניו, אל־החלון, ויאמר, מי איתי מי; וישקיפו אליו, שניים שלושה סריסים. לג ויאמר שמטוה, וישמטוה; וייז מדמה אל־הקיר ואל־הסוסים, וירמסנה. לד ויבוא, ויאכל וישת; ויאמר, פקדו־נא את־הארורה הזאת וקברוה--כי בת־מלך, היא. לה וילכו, לקוברה; ולא־מצאו בה, כי אם־הגולגולת והרגליים--וכפות הידיים. לו וישובו, ויגידו לו, ויאמר דבר־יהוה הוא, אשר דיבר ביד־עבדו אלייהו התשבי לאמור: בחלק יזרעאל, יאכלו הכלבים את־בשר איזבל. לז והייתה נבלת איזבל, כדומן על־פני השדה--בחלק יזרעאל: אשר לא־יאמרו, זאת איזבל. {ס}