תנ"ך מנוקד

תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

מלכים ב פרק יז

א בשנת שתים עשרה, לאחז מלך יהודה: מלך הושע בן-אלה בשומרון, על-ישראל--תשע שנים. ב ויעש הרע, בעיני יהוה: רק, לא כמלכי ישראל, אשר היו, לפניו. ג עליו עלה, שלמנאסר מלך אשור; ויהי-לו הושע עבד, וישב לו מנחה. ד וימצא מלך-אשור בהושע קשר, אשר שלח מלאכים אל-סוא מלך-מצריים, ולא-העלה מנחה למלך אשור, כשנה בשנה; ויעצרהו מלך אשור, ויאסרהו בית כלא. ה ויעל מלך-אשור, בכל-הארץ; ויעל, שומרון, ויצר עליה, שלוש שנים. ו בשנת התשיעית להושע, לכד מלך-אשור את-שומרון, ויגל את-ישראל, אשורה; ויושב אותם בחלח ובחבור, נהר גוזן--וערי מדיי. {פ}

ז ויהי, כי-חטאו בני-ישראל ליהוה אלוהיהם, המעלה אותם מארץ מצריים, מתחת יד פרעה מלך-מצריים; וייראו, אלוהים אחרים. ח וילכו, בחוקות הגויים, אשר הוריש יהוה, מפני בני ישראל; ומלכי ישראל, אשר עשו. ט ויחפאו בני-ישראל, דברים אשר לא-כן, על-יהוה, אלוהיהם; ויבנו להם במות בכל-עריהם, ממגדל נוצרים עד-עיר מבצר. י ויציבו להם מצבות, ואשרים, על כל-גבעה גבוהה, ותחת כל-עץ רענן. יא ויקטרו-שם, בכל-במות, כגויים, אשר-הגלה יהוה מפניהם; ויעשו דברים רעים, להכעיס את-יהוה. יב ויעבדו, הגילולים, אשר אמר יהוה להם, לא תעשו את-הדבר הזה. יג ויעד יהוה בישראל וביהודה ביד כל-נביאי כל-חוזה לאמור, שובו מדרכיכם הרעים ושמרו מצוותיי חוקותיי, ככל-התורה, אשר ציוויתי את-אבותיכם--ואשר שלחתי אליכם, ביד עבדיי הנביאים. יד ולא, שמעו; ויקשו את-עורפם, כעורף אבותם, אשר לא האמינו, ביהוה אלוהיהם. טו וימאסו את-חוקיו, ואת-בריתו אשר כרת את-אבותם, ואת עדוותיו, אשר העיד בם; וילכו אחרי ההבל, ויהבלו, ואחרי הגויים אשר סביבותם, אשר ציווה יהוה אותם לבלתי עשות כהם. טז ויעזבו, את-כל-מצוות יהוה אלוהיהם, ויעשו להם מסכה, שני עגלים; ויעשו אשרה, וישתחוו לכל-צבא השמיים, ויעבדו, את-הבעל. יז ויעבירו את-בניהם ואת-בנותיהם, באש, ויקסמו קסמים, וינחשו; ויתמכרו, לעשות הרע בעיני יהוה--להכעיסו. יח ויתאנף יהוה מאוד בישראל, ויסירם מעל פניו: לא נשאר, רק שבט יהודה לבדו. יט גם-יהודה--לא שמר, את-מצוות יהוה אלוהיהם; וילכו, בחוקות ישראל אשר עשו. כ וימאס יהוה בכל-זרע ישראל, ויענם, וייתנם, ביד-שוסים--עד אשר השליכם, מפניו. כא כי-קרע ישראל, מעל בית דויד, וימליכו, את-ירובעם בן-נבט; וידח ירובעם את-ישראל מאחרי יהוה, והחטיאם חטאה גדולה. כב וילכו בני ישראל, בכל-חטאות ירובעם אשר עשה: לא-סרו, ממנה. כג עד אשר-הסיר יהוה את-ישראל, מעל פניו, כאשר דיבר, ביד כל-עבדיו הנביאים; וייגל ישראל מעל אדמתו, אשורה, עד, היום הזה. {פ}

כד ויבא מלך-אשור מבבל ומכותה ומעווא ומחמת, וספרוויים, ויושב בערי שומרון, תחת בני ישראל; ויירשו, את-שומרון, ויישבו, בעריה. כה ויהי, בתחילת שבתם שם, לא יראו, את-יהוה; וישלח יהוה בהם את-האריות, ויהיו הורגים בהם. כו ויאמרו, למלך אשור לאמור, הגויים אשר הגלית ותושב בערי שומרון, לא ידעו, את-משפט אלוהי הארץ; וישלח-בם את-האריות, והנם ממיתים אותם, כאשר אינם יודעים, את-משפט אלוהי הארץ. כז ויצו מלך-אשור לאמור, הוליכו שמה אחד מהכוהנים אשר הגליתם משם, וילכו, ויישבו שם; ויורם, את-משפט אלוהי הארץ. כח ויבוא אחד מהכוהנים, אשר הגלו משומרון, ויישב, בבית-אל; ויהי מורה אותם, איך ייראו את-יהוה. כט ויהיו עושים, גוי גוי אלוהיו; ויניחו בבית הבמות, אשר עשו השומרונים, גוי גוי בעריהם, אשר הם יושבים שם. ל ואנשי בבל, עשו את-סוכות בנות, ואנשי-כות, עשו את-נרגל; ואנשי חמת, עשו את-אשימא. לא והעווים עשו נבחז, ואת-תרתק; והספרווים, שורפים את-בניהם באש, לאדרמלך וענמלך, אלוהי ספרוויים. לב ויהיו יראים, את-יהוה; ויעשו להם מקצותם כוהני במות, ויהיו עושים להם בבית הבמות. לג את-יהוה, היו יראים; ואת-אלוהיהם, היו עובדים, כמשפט הגויים, אשר-הגלו אותם משם. לד עד היום הזה הם עושים, כמשפטים הראשונים: אינם יראים, את-יהוה, ואינם עושים כחוקותם וכמשפטם, וכתורה וכמצוה אשר ציווה יהוה את-בני יעקוב אשר-שם שמו ישראל. לה ויכרות יהוה איתם, ברית, ויצוום לאמור, לא תיראו אלוהים אחרים; ולא-תשתחוו להם--ולא תעבדום, ולא תזבחו להם. לו כי אם-את-יהוה, אשר העלה אתכם מארץ מצריים בכוח גדול ובזרוע נטויה--אותו תיראו; ולו תשתחוו, ולו תזבחו. לז ואת-החוקים ואת-המשפטים והתורה והמצוה, אשר כתב לכם--תשומרון לעשות, כל-הימים; ולא תיראו, אלוהים אחרים. לח והברית אשר-כרתי איתכם, לא תשכחו; ולא תיראו, אלוהים אחרים. לט כי אם-את-יהוה אלוהיכם, תיראו--והוא יציל אתכם, מיד כל-אויביכם. מ ולא, שמעו: כי אם-כמשפטם הראשון, הם עושים. מא ויהיו הגויים האלה, יראים את-יהוה, ואת-פסיליהם, היו עובדים; גם-בניהם ובני בניהם, כאשר עשו אבותם הם עושים, עד, היום הזה. {פ}