תנ"ך מנוקד

תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

מלכים ב פרק יז

א בשנת שתים עשרה, לאחז מלך יהודה: מלך הושע בן־אלה בשומרון, על־ישראל--תשע שנים. ב ויעש הרע, בעיני יהוה: רק, לא כמלכי ישראל, אשר היו, לפניו. ג עליו עלה, שלמנאסר מלך אשור; ויהי־לו הושע עבד, וישב לו מנחה. ד וימצא מלך־אשור בהושע קשר, אשר שלח מלאכים אל־סוא מלך־מצריים, ולא־העלה מנחה למלך אשור, כשנה בשנה; ויעצרהו מלך אשור, ויאסרהו בית כלא. ה ויעל מלך־אשור, בכל־הארץ; ויעל, שומרון, ויצר עליה, שלוש שנים. ו בשנת התשיעית להושע, לכד מלך־אשור את־שומרון, ויגל את־ישראל, אשורה; ויושב אותם בחלח ובחבור, נהר גוזן--וערי מדיי. {פ}

ז ויהי, כי־חטאו בני־ישראל ליהוה אלוהיהם, המעלה אותם מארץ מצריים, מתחת יד פרעה מלך־מצריים; וייראו, אלוהים אחרים. ח וילכו, בחוקות הגויים, אשר הוריש יהוה, מפני בני ישראל; ומלכי ישראל, אשר עשו. ט ויחפאו בני־ישראל, דברים אשר לא־כן, על־יהוה, אלוהיהם; ויבנו להם במות בכל־עריהם, ממגדל נוצרים עד־עיר מבצר. י ויציבו להם מצבות, ואשרים, על כל־גבעה גבוהה, ותחת כל־עץ רענן. יא ויקטרו־שם, בכל־במות, כגויים, אשר־הגלה יהוה מפניהם; ויעשו דברים רעים, להכעיס את־יהוה. יב ויעבדו, הגילולים, אשר אמר יהוה להם, לא תעשו את־הדבר הזה. יג ויעד יהוה בישראל וביהודה ביד כל־נביאי כל־חוזה לאמור, שובו מדרכיכם הרעים ושמרו מצוותיי חוקותיי, ככל־התורה, אשר ציוויתי את־אבותיכם--ואשר שלחתי אליכם, ביד עבדיי הנביאים. יד ולא, שמעו; ויקשו את־עורפם, כעורף אבותם, אשר לא האמינו, ביהוה אלוהיהם. טו וימאסו את־חוקיו, ואת־בריתו אשר כרת את־אבותם, ואת עדוותיו, אשר העיד בם; וילכו אחרי ההבל, ויהבלו, ואחרי הגויים אשר סביבותם, אשר ציווה יהוה אותם לבלתי עשות כהם. טז ויעזבו, את־כל־מצוות יהוה אלוהיהם, ויעשו להם מסכה, שני עגלים; ויעשו אשרה, וישתחוו לכל־צבא השמיים, ויעבדו, את־הבעל. יז ויעבירו את־בניהם ואת־בנותיהם, באש, ויקסמו קסמים, וינחשו; ויתמכרו, לעשות הרע בעיני יהוה--להכעיסו. יח ויתאנף יהוה מאוד בישראל, ויסירם מעל פניו: לא נשאר, רק שבט יהודה לבדו. יט גם־יהודה--לא שמר, את־מצוות יהוה אלוהיהם; וילכו, בחוקות ישראל אשר עשו. כ וימאס יהוה בכל־זרע ישראל, ויענם, וייתנם, ביד־שוסים--עד אשר השליכם, מפניו. כא כי־קרע ישראל, מעל בית דויד, וימליכו, את־ירובעם בן־נבט; וידח ירובעם את־ישראל מאחרי יהוה, והחטיאם חטאה גדולה. כב וילכו בני ישראל, בכל־חטאות ירובעם אשר עשה: לא־סרו, ממנה. כג עד אשר־הסיר יהוה את־ישראל, מעל פניו, כאשר דיבר, ביד כל־עבדיו הנביאים; וייגל ישראל מעל אדמתו, אשורה, עד, היום הזה. {פ}

כד ויבא מלך־אשור מבבל ומכותה ומעווא ומחמת, וספרוויים, ויושב בערי שומרון, תחת בני ישראל; ויירשו, את־שומרון, ויישבו, בעריה. כה ויהי, בתחילת שבתם שם, לא יראו, את־יהוה; וישלח יהוה בהם את־האריות, ויהיו הורגים בהם. כו ויאמרו, למלך אשור לאמור, הגויים אשר הגלית ותושב בערי שומרון, לא ידעו, את־משפט אלוהי הארץ; וישלח־בם את־האריות, והנם ממיתים אותם, כאשר אינם יודעים, את־משפט אלוהי הארץ. כז ויצו מלך־אשור לאמור, הוליכו שמה אחד מהכוהנים אשר הגליתם משם, וילכו, ויישבו שם; ויורם, את־משפט אלוהי הארץ. כח ויבוא אחד מהכוהנים, אשר הגלו משומרון, ויישב, בבית־אל; ויהי מורה אותם, איך ייראו את־יהוה. כט ויהיו עושים, גוי גוי אלוהיו; ויניחו בבית הבמות, אשר עשו השומרונים, גוי גוי בעריהם, אשר הם יושבים שם. ל ואנשי בבל, עשו את־סוכות בנות, ואנשי־כות, עשו את־נרגל; ואנשי חמת, עשו את־אשימא. לא והעווים עשו נבחז, ואת־תרתק; והספרווים, שורפים את־בניהם באש, לאדרמלך וענמלך, אלוהי ספרוויים. לב ויהיו יראים, את־יהוה; ויעשו להם מקצותם כוהני במות, ויהיו עושים להם בבית הבמות. לג את־יהוה, היו יראים; ואת־אלוהיהם, היו עובדים, כמשפט הגויים, אשר־הגלו אותם משם. לד עד היום הזה הם עושים, כמשפטים הראשונים: אינם יראים, את־יהוה, ואינם עושים כחוקותם וכמשפטם, וכתורה וכמצוה אשר ציווה יהוה את־בני יעקוב אשר־שם שמו ישראל. לה ויכרות יהוה איתם, ברית, ויצוום לאמור, לא תיראו אלוהים אחרים; ולא־תשתחוו להם--ולא תעבדום, ולא תזבחו להם. לו כי אם־את־יהוה, אשר העלה אתכם מארץ מצריים בכוח גדול ובזרוע נטויה--אותו תיראו; ולו תשתחוו, ולו תזבחו. לז ואת־החוקים ואת־המשפטים והתורה והמצוה, אשר כתב לכם--תשומרון לעשות, כל־הימים; ולא תיראו, אלוהים אחרים. לח והברית אשר־כרתי איתכם, לא תשכחו; ולא תיראו, אלוהים אחרים. לט כי אם־את־יהוה אלוהיכם, תיראו--והוא יציל אתכם, מיד כל־אויביכם. מ ולא, שמעו: כי אם־כמשפטם הראשון, הם עושים. מא ויהיו הגויים האלה, יראים את־יהוה, ואת־פסיליהם, היו עובדים; גם־בניהם ובני בניהם, כאשר עשו אבותם הם עושים, עד, היום הזה. {פ}