תנ"ך מנוקד

תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

מלכים ב פרק ו

א ויאמרו בני-הנביאים, אל-אלישע: הנה-נא המקום, אשר אנחנו יושבים שם לפניך--צר ממנו. ב נלכה-נא עד-הירדן, ונקחה משם איש קורה אחת, ונעשה-לנו שם מקום, לשבת שם; ויאמר, לכו. ג ויאמר, האחד, הואל נא, ולך את-עבדיך; ויאמר, אני אלך. ד וילך, איתם; ויבואו, הירדנה, ויגזרו, העצים. ה ויהי האחד מפיל הקורה, ואת-הברזל נפל אל-המים; ויצעק ויאמר אהה אדוני, והוא שאול. ו ויאמר איש-האלוהים, אנה נפל; ויראהו, את-המקום, ויקצוב-עץ וישלך-שמה, ויצף הברזל. ז ויאמר, הרם לך; וישלח ידו, וייקחהו. {פ}

ח ומלך ארם, היה נלחם בישראל; וייוועץ אל-עבדיו לאמור, אל-מקום פלוני אלמוני תחנותי. ט וישלח איש האלוהים, אל-מלך ישראל לאמור, הישמר, מעבור המקום הזה: כי-שם, ארם נחיתים. י וישלח מלך ישראל, אל-המקום אשר אמר-לו איש-האלוהים והזהירו--ונשמר שם: לא אחת, ולא שתיים. יא וייסער לב מלך-ארם, על-הדבר הזה; ויקרא אל-עבדיו, ויאמר אליהם, הלוא תגידו לי, מי משלנו אל-מלך ישראל. יב ויאמר אחד מעבדיו, לא אדוני המלך: כי-אלישע הנביא, אשר בישראל, יגיד למלך ישראל, את-הדברים אשר תדבר בחדר משכבך. יג ויאמר, לכו וראו איכה הוא, ואשלח, ואקחהו; ויוגד-לו לאמור, הנה בדותן. יד וישלח-שמה סוסים ורכב, וחיל כבד; ויבואו לילה, ויקיפו על-העיר. טו וישכם משרת איש האלוהים, לקום, וייצא, והנה-חיל סובב את-העיר וסוס ורכב; ויאמר נערו אליו אהה אדוני, איכה נעשה. טז ויאמר, אל-תירא: כי רבים אשר איתנו, מאשר אותם. יז ויתפלל אלישע, ויאמר, יהוה, פקח-נא את-עיניו ויראה; ויפקח יהוה, את-עיני הנער, וירא והנה ההר מלא סוסים ורכב אש, סביבות אלישע. יח ויירדו, אליו, ויתפלל אלישע אל-יהוה ויאמר, הך-נא את-הגוי-הזה בסנוורים; ויכם בסנוורים, כדבר אלישע. יט ויאמר אליהם אלישע, לא זה הדרך ולא זו העיר--לכו אחריי, ואוליכה אתכם אל-האיש אשר תבקשון; ויולך אותם, שומרונה. כ ויהי, כבואם שומרון, ויאמר אלישע, יהוה פקח את-עיני-אלה ויראו; ויפקח יהוה, את-עיניהם, ויראו, והנה בתוך שומרון. כא ויאמר מלך-ישראל אל-אלישע, כראותו אותם: האכה אכה, אבי. כב ויאמר לא תכה, האשר שבית בחרבך ובקשתך אתה מכה; שים לחם ומים לפניהם, ויאכלו וישתו, וילכו, אל-אדוניהם. כג ויכרה להם כרה גדולה, ויאכלו וישתו, וישלחם, וילכו אל-אדוניהם; ולא-יספו עוד גדודי ארם, לבוא בארץ ישראל. {פ}

כד ויהי, אחרי-כן, ויקבוץ בן-הדד מלך-ארם, את-כל-מחנהו; ויעל, ויצר על-שומרון. כה ויהי רעב גדול בשומרון, והנה צרים עליה: עד היות ראש-חמור בשמונים כסף, ורובע הקב דיב יונים בחמישה-כסף. כו ויהי מלך ישראל, עובר על-החומה; ואישה, צעקה אליו לאמור, הושיעה, אדוני המלך. כז ויאמר אל-יושיעך יהוה, מאיין אושיעך; המן-הגורן, או מן-היקב. כח ויאמר-לה המלך, מה-לך; ותאמר, האישה הזאת אמרה אליי תני את-בנך ונאכלנו היום, ואת-בני, נאכל מחר. כט ונבשל את-בני, ונאכלהו; ואומר אליה ביום האחר, תני את-בנך ונאכלנו, ותחביא, את-בנה. ל ויהי כשמוע המלך את-דברי האישה, ויקרע את-בגדיו, והוא, עובר על-החומה; וירא העם, והנה השק על-בשרו מבית. לא ויאמר, כה-יעשה-לי אלוהים וכה יוסיף: אם-יעמוד ראש אלישע בן-שפט, עליו--היום. לב ואלישע יושב בביתו, והזקנים יושבים איתו; וישלח איש מלפניו, בטרם יבוא המלאך אליו והוא אמר אל-הזקנים הראיתם כי-שלח בן-המרצח הזה להסיר את-ראשי, ראו כבוא המלאך סגרו הדלת ולחצתם אותו בדלת, הלוא קול רגלי אדוניו אחריו. לג עודנו מדבר עימם, והנה המלאך יורד אליו; ויאמר, הנה-זאת הרעה מאת יהוה--מה-אוחיל ליהוה, עוד. {פ}