תנ"ך מנוקד

תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

מלכים א פרק טו

א ובשנת שמונה עשרה, למלך ירובעם בן־נבט, מלך אביים, על־יהודה. ב שלוש שנים, מלך בירושלים; ושם אימו, מעכה בת־אבישלום. ג וילך, בכל־חטאות אביו אשר־עשה לפניו; ולא־היה לבבו שלם עם־יהוה אלוהיו, כלבב דויד אביו. ד כי למען דויד, נתן יהוה אלוהיו לו ניר בירושלים, להקים את־בנו אחריו, ולהעמיד את־ירושלים. ה אשר עשה דויד את־הישר, בעיני יהוה; ולא־סר מכול אשר־ציווהו, כול ימי חייו--רק, בדבר אורייה החיתי. ו ומלחמה הייתה בין־רחבעם ובין ירובעם, כל־ימי חייו. ז ויתר דברי אביים, וכל־אשר עשה--הלוא־הם כתובים על־ספר דברי הימים, למלכי יהודה; ומלחמה הייתה בין אביים, ובין ירובעם. ח וישכב אביים עם־אבותיו, ויקברו אותו בעיר דויד; וימלוך אסא בנו, תחתיו. {פ}

ט ובשנת עשרים, לירובעם מלך ישראל, מלך אסא, מלך יהודה. י וארבעים ואחת שנה, מלך בירושלים; ושם אימו, מעכה בת־אבישלום. יא ויעש אסא הישר, בעיני יהוה, כדויד, אביו. יב ויעבר הקדשים, מן־הארץ; ויסר, את־כל־הגילולים, אשר עשו, אבותיו. יג וגם את־מעכה אימו, ויסירהא מגבירה, אשר־עשתה מפלצת, לאשרה; ויכרות אסא את־מפלצתה, וישרוף בנחל קדרון. יד והבמות, לא־סרו; רק לבב־אסא, היה שלם עם־יהוה--כל־ימיו. {ס}

טו ויבא את־קודשי אביו, וקודשי בית יהוה, כסף וזהב, וכלים. טז ומלחמה הייתה בין אסא, ובין בעשא מלך־ישראל--כל־ימיהם. יז ויעל בעשא מלך־ישראל על־יהודה, וייבן את־הרמה--לבלתי, תת יוצא ובא, לאסא, מלך יהודה. יח וייקח אסא את־כל־הכסף והזהב הנותרים באוצרות בית־יהוה, ואת־אוצרות בית המלך, וייתנם, ביד־עבדיו; וישלחם המלך אסא, אל־בן־הדד בן־טברימון בן־חזיון מלך ארם, היושב בדמשק, לאמור. יט ברית ביני ובינך, בין אבי ובין אביך; הנה שלחתי לך שוחד, כסף וזהב--לך הפרה את־בריתך את־בעשא מלך־ישראל, ויעלה מעליי. כ וישמע בן־הדד אל־המלך אסא, וישלח את־שרי החיילים אשר־לו על־ערי ישראל, ויך את־עיון ואת־דן, ואת אביל בית־מעכה; ואת, כל־כנרות, על, כל־ארץ נפתלי. כא ויהי, כשמוע בעשא, ויחדל, מבנות את־הרמה; ויישב, בתרצה. כב והמלך אסא השמיע את־כל־יהודה, אין נקי, וישאו את־אבני הרמה ואת־עציה, אשר בנה בעשא; וייבן בם המלך אסא, את־גבע בנימין ואת־המצפה. כג ויתר כל־דברי־אסא וכל־גבורתו וכל־אשר עשה, והערים אשר בנה--הלוא־המה כתובים על־ספר דברי הימים, למלכי יהודה; רק לעת זקנתו, חלה את־רגליו. כד וישכב אסא, עם־אבותיו, וייקבר עם־אבותיו, בעיר דויד אביו; וימלוך יהושפט בנו, תחתיו. {פ}

כה ונדב בן־ירובעם, מלך על־ישראל, בשנת שתיים, לאסא מלך יהודה; וימלוך על־ישראל, שנתיים. כו ויעש הרע, בעיני יהוה; וילך, בדרך אביו, ובחטאתו, אשר החטיא את־ישראל. כז ויקשור עליו בעשא בן־אחייה, לבית יששכר, ויכהו בעשא, בגיבתון אשר לפלשתים; ונדב, וכל־ישראל, צרים, על־גיבתון. כח וימיתהו בעשא--בשנת שלוש, לאסא מלך יהודה; וימלוך, תחתיו. כט ויהי כמולכו, הכה את־כל־בית ירובעם--לא־השאיר כל־נשמה לירובעם, עד־השמידו: כדבר יהוה--אשר דיבר, ביד־עבדו אחייה השילוני. ל על־חטאות ירובעם אשר חטא, ואשר החטיא את־ישראל: בכעסו--אשר הכעיס, את־יהוה אלוהי ישראל. לא ויתר דברי נדב, וכל־אשר עשה: הלוא־הם כתובים, על־ספר דברי הימים--למלכי ישראל. לב ומלחמה הייתה בין אסא, ובין בעשא מלך־ישראל--כל־ימיהם. {פ}

לג בשנת שלוש, לאסא מלך יהודה--מלך בעשא בן־אחייה על־כל־ישראל, בתרצה, עשרים וארבע, שנה. לד ויעש הרע, בעיני יהוה; וילך, בדרך ירובעם, ובחטאתו, אשר החטיא את־ישראל. {ס}