תנ"ך מנוקד

תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

מלכים ב פרק טו

א בשנת עשרים ושבע שנה, לירובעם מלך ישראל, מלך עזריה בן-אמציה, מלך יהודה. ב בן-שש עשרה שנה, היה במולכו, וחמישים ושתיים שנה, מלך בירושלים; ושם אימו, יכוליהו מירושלים. ג ויעש הישר, בעיני יהוה, ככול אשר-עשה, אמציהו אביו. ד רק הבמות, לא-סרו: עוד העם מזבחים ומקטרים, בבמות. ה וינגע יהוה את-המלך, ויהי מצורע עד-יום מותו, ויישב, בבית החופשית; ויותם בן-המלך על-הבית, שופט את-עם הארץ. ו ויתר דברי עזריהו, וכל-אשר עשה: הלוא-הם כתובים, על-ספר דברי הימים--למלכי יהודה. ז וישכב עזריה עם-אבותיו, ויקברו אותו עם-אבותיו בעיר דויד; וימלוך יותם בנו, תחתיו. {פ}

ח בשנת שלושים ושמונה שנה, לעזריהו מלך יהודה: מלך זכריהו בן-ירובעם על-ישראל, בשומרון--שישה חודשים. ט ויעש הרע בעיני יהוה, כאשר עשו אבותיו: לא סר, מחטאות ירובעם בן-נבט, אשר החטיא, את-ישראל. י ויקשור עליו שלום בן-יבש, ויכהו קבל-עם וימיתהו; וימלוך, תחתיו. יא ויתר, דברי זכריה: הנם כתובים, על-ספר דברי הימים--למלכי ישראל. יב הוא דבר-יהוה, אשר דיבר אל-יהוא לאמור, בני רביעים, יישבו לך על-כיסא ישראל; ויהי-כן. {פ}

יג שלום בן-יבש, מלך, בשנת שלושים ותשע שנה, לעוזייה מלך יהודה; וימלוך ירח-ימים, בשומרון. יד ויעל מנחם בן-גדי מתרצה, ויבוא שומרון, ויך את-שלום בן-יבש, בשומרון; וימיתהו, וימלוך תחתיו. טו ויתר דברי שלום, וקשרו אשר קשר: הנם כתובים, על-ספר דברי הימים--למלכי ישראל. {ס}

טז אז יכה-מנחם את-תפסח ואת-כל-אשר-בה ואת-גבוליה, מתרצה--כי לא פתח, ויך; את כל-ההרותיה, ביקע. {פ}

יז בשנת שלושים ותשע שנה, לעזריה מלך יהודה: מלך מנחם בן-גדי על-ישראל, עשר שנים--בשומרון. יח ויעש הרע, בעיני יהוה: לא סר מעל חטאות ירובעם בן-נבט, אשר-החטיא את-ישראל--כל-ימיו. יט בא פול מלך-אשור, על-הארץ, וייתן מנחם לפול, אלף כיכר-כסף--להיות ידיו איתו, להחזיק הממלכה בידו. כ ויוצא מנחם את-הכסף על-ישראל, על כל-גיבורי החיל, לתת למלך אשור, חמישים שקלים כסף לאיש אחד; וישב מלך אשור, ולא-עמד שם בארץ. כא ויתר דברי מנחם, וכל-אשר עשה: הלוא-הם כתובים, על-ספר דברי הימים--למלכי ישראל. כב וישכב מנחם, עם-אבותיו; וימלוך פקחיה בנו, תחתיו. {פ}

כג בשנת חמישים שנה, לעזריה מלך יהודה: מלך פקחיה בן-מנחם על-ישראל, בשומרון--שנתיים. כד ויעש הרע, בעיני יהוה: לא סר, מחטאות ירובעם בן-נבט, אשר החטיא, את-ישראל. כה ויקשור עליו פקח בן-רמליהו שלישו, ויכהו בשומרון בארמון בית-המלך את-ארגוב ואת-האריה, ועימו חמישים איש, מבני גלעדים; וימיתהו, וימלוך תחתיו. כו ויתר דברי פקחיה, וכל-אשר עשה: הנם כתובים, על-ספר דברי הימים--למלכי ישראל. {פ}

כז בשנת חמישים ושתיים שנה, לעזריה מלך יהודה: מלך פקח בן-רמליהו על-ישראל, בשומרון--עשרים שנה. כח ויעש הרע, בעיני יהוה: לא סר, מן-חטאות ירובעם בן-נבט, אשר החטיא, את-ישראל. כט בימי פקח מלך-ישראל, בא תגלת פלאסר מלך אשור, וייקח את-עיון ואת-אביל בית-מעכה ואת-ינוח ואת-קדש ואת-חצור ואת-הגלעד ואת-הגלילה, כול ארץ נפתלי; ויגלם, אשורה. ל ויקשור-קשר הושע בן-אלה, על-פקח בן-רמליהו, ויכהו וימיתהו, וימלוך תחתיו--בשנת עשרים, ליותם בן-עוזייה. לא ויתר דברי-פקח, וכל-אשר עשה: הנם כתובים, על-ספר דברי הימים--למלכי ישראל. {פ}

לב בשנת שתיים, לפקח בן-רמליהו מלך ישראל, מלך יותם בן-עוזייהו, מלך יהודה. לג בן-עשרים וחמש שנה, היה במולכו, ושש-עשרה שנה, מלך בירושלים; ושם אימו, ירושא בת-צדוק. לד ויעש הישר, בעיני יהוה: ככול אשר-עשה עוזייהו אביו, עשה. לה רק הבמות, לא סרו--עוד העם מזבחים ומקטרים, בבמות; הוא, בנה את-שער בית-יהוה--העליון. לו ויתר דברי יותם, אשר עשה: הלוא-הם כתובים, על-ספר דברי הימים--למלכי יהודה. לז בימים ההם--החל יהוה להשליח ביהודה, רצין מלך ארם; ואת, פקח בן-רמליהו. לח וישכב יותם, עם-אבותיו, וייקבר עם-אבותיו, בעיר דויד אביו; וימלוך אחז בנו, תחתיו. {פ}