תנ"ך מנוקד

תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

מלכים ב פרק כב

א בן-שמונה שנה, יאשייהו במולכו, ושלושים ואחת שנה, מלך בירושלים; ושם אימו, ידידה בת-עדיה מבצקת. ב ויעש הישר, בעיני יהוה; וילך, בכל-דרך דויד אביו, ולא-סר, ימין ושמאל. {פ}

ג ויהי, בשמונה עשרה שנה, למלך, יאשייהו; שלח המלך את-שפן בן-אצליהו בן-משולם, הסופר, בית יהוה, לאמור. ד עלה, אל-חלקייהו הכוהן הגדול, ויתם את-הכסף, המובא בית יהוה--אשר אספו שומרי הסף, מאת העם. ה וייתנוהו, על-יד עושי המלאכה, המופקדים, בית יהוה; וייתנו אותו, לעושי המלאכה אשר בבית יהוה, לחזק, בדק הבית. ו לחרשים, ולבונים ולגודרים; ולקנות עצים ואבני מחצב, לחזק את-הבית. ז אך לא-ייחשב איתם, הכסף הניתן על-ידם: כי באמונה, הם עושים. ח ויאמר חלקייהו הכוהן הגדול, על-שפן הסופר, ספר התורה מצאתי, בבית יהוה; וייתן חלקייה את-הספר אל-שפן, ויקראהו. ט ויבוא שפן הסופר, אל-המלך, וישב את-המלך, דבר; ויאמר, התיכו עבדיך את-הכסף הנמצא בבית, וייתנוהו על-יד עושי המלאכה, המופקדים בית יהוה. י ויגד שפן הסופר, למלך לאמור, ספר נתן לי, חלקייה הכוהן; ויקראהו שפן, לפני המלך. יא ויהי כשמוע המלך, את-דברי ספר התורה; ויקרע, את-בגדיו. יב ויצו המלך את-חלקייה הכוהן ואת-אחיקם בן-שפן ואת-עכבור בן-מיכיה ואת שפן הסופר, ואת עשיה עבד-המלך--לאמור. יג לכו דרשו את-יהוה בעדי ובעד-העם, ובעד כל-יהודה, על-דברי הספר הנמצא, הזה: כי-גדולה חמת יהוה, אשר-היא ניצתה בנו, על אשר לא-שמעו אבותינו על-דברי הספר הזה, לעשות ככל-הכתוב עלינו. יד וילך חלקייהו הכוהן ואחיקם ועכבור ושפן ועשיה, אל-חולדה הנביאה אשת שלום בן-תקווה בן-חרחס שומר הבגדים, והיא יושבת בירושלים, במשנה; וידברו, אליה. טו ותאמר אליהם, כה-אמר יהוה אלוהי ישראל: אמרו לאיש, אשר-שלח אתכם אליי. טז כה אמר יהוה, הנני מביא רעה אל-המקום הזה ועל-יושביו--את כל-דברי הספר, אשר קרא מלך יהודה. יז תחת אשר עזבוני, ויקטרו לאלוהים אחרים, למען הכעיסני, בכול מעשה ידיהם; וניצתה חמתי במקום הזה, ולא תכבה. יח ואל-מלך יהודה, השולח אתכם לדרוש את-יהוה, כה תאמרו, אליו: כה-אמר יהוה אלוהי ישראל, הדברים אשר שמעת. יט יען רך-לבבך ותיכנע מפני יהוה, בשומעך אשר דיברתי על-המקום הזה ועל-יושביו להיות לשמה ולקללה, ותקרע את-בגדיך, ותבכה לפניי; וגם אנוכי שמעתי, נאום-יהוה. כ לכן הנני אוסיפך על-אבותיך, ונאספת אל-קברותיך בשלום, ולא-תראינה עיניך, בכול הרעה אשר-אני מביא על-המקום הזה; וישיבו את-המלך, דבר.