תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
מלכים - הכול
מלכים א פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
- מלכים ב פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
א ויאמר אלישע, שמעו דבר-יהוה: כה אמר יהוה, כעת מחר סאה-סולת בשקל וסאתיים שעורים בשקל--בשער שומרון. ב ויען השליש אשר-למלך נשען על-ידו את-איש האלוהים, ויאמר, הנה יהוה עושה ארובות בשמיים, היהיה הדבר הזה; ויאמר, הנך רואה בעיניך, ומשם, לא תאכל. {פ}
ג וארבעה אנשים היו מצורעים, פתח השער; ויאמרו, איש אל-ריעהו, מה אנחנו יושבים פה, עד-מתנו. ד אם-אמרנו נבוא העיר והרעב בעיר, ומתנו שם, ואם-ישבנו פה, ומתנו; ועתה, לכו וניפלה אל-מחנה ארם--אם-יחייונו נחיה, ואם-ימיתונו, ומתנו. ה ויקומו בנשף, לבוא אל-מחנה ארם; ויבואו, עד-קצה מחנה ארם, והנה אין-שם, איש. ו ואדוניי השמיע את-מחנה ארם, קול רכב קול סוס--קול, חיל גדול; ויאמרו איש אל-אחיו, הנה שכר-עלינו מלך ישראל את-מלכי החיתים ואת-מלכי מצריים--לבוא עלינו. ז ויקומו, וינוסו בנשף, ויעזבו את-אוהליהם ואת-סוסיהם ואת-חמוריהם, המחנה כאשר-היא; וינוסו, אל-נפשם. ח ויבואו המצורעים האלה עד-קצה המחנה, ויבואו אל-אוהל אחד ויאכלו וישתו, וישאו משם כסף וזהב ובגדים, וילכו ויטמינו; וישובו, ויבואו אל-אוהל אחר, וישאו משם, וילכו ויטמינו. ט ויאמרו איש אל-ריעהו לא-כן אנחנו עושים, היום הזה יום-בשורה הוא, ואנחנו מחשים וחיכינו עד-אור הבוקר, ומצאנו עוון; ועתה לכו ונבואה, ונגידה בית המלך. י ויבואו, ויקראו אל-שוער העיר, ויגידו להם לאמור, באנו אל-מחנה ארם והנה אין-שם איש וקול אדם: כי אם-הסוס אסור והחמור אסור, ואוהלים כאשר-המה. יא ויקרא, השוערים; ויגידו, בית המלך פנימה. יב ויקם המלך לילה, ויאמר אל-עבדיו, אגידה-נא לכם, את אשר-עשו לנו ארם: ידעו כי-רעבים אנחנו, וייצאו מן-המחנה להיחבא בשדה לאמור, כי-ייצאו מן-העיר ונתפשם חיים, ואל-העיר נבוא. יג ויען אחד מעבדיו ויאמר, ויקחו-נא חמישה מן-הסוסים הנשארים אשר נשארו-בה, הנם ככל-המון ישראל אשר נשארו-בה, הנם ככל-המון ישראל אשר-תמו; ונשלחה, ונראה. יד ויקחו, שני רכב סוסים; וישלח המלך אחרי מחנה-ארם, לאמור--לכו וראו. טו וילכו אחריהם, עד-הירדן, והנה כל-הדרך מלאה בגדים וכלים, אשר-השליכו ארם בחופזם; וישובו, המלאכים, ויגידו, למלך. טז וייצא העם--ויבוזו, את מחנה ארם; ויהי סאה-סולת בשקל, וסאתיים שעורים בשקל--כדבר יהוה. יז והמלך הפקיד את-השליש אשר-נשען על-ידו, על-השער, וירמסוהו העם בשער, וימות: כאשר דיבר, איש האלוהים, אשר דיבר, ברדת המלך אליו. יח ויהי, כדבר איש האלוהים, אל-המלך, לאמור: סאתיים שעורים בשקל, וסאה-סולת בשקל, יהיה כעת מחר, בשער שומרון. יט ויען השליש את-איש האלוהים, ויאמר, והנה יהוה עושה ארובות בשמיים, היהיה כדבר הזה; ויאמר, הנך רואה בעיניך, ומשם, לא תאכל. כ ויהי-לו, כן; וירמסו אותו העם בשער, וימות. {ס}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
מלכים - הכול
מלכים א פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
- מלכים ב פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
יש לך שאלה או הערה?