תנ"ך מנוקד

תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

מלכים א פרק טז

א ויהי דבר־יהוה אל־יהוא בן־חנני, על־בעשא לאמור. ב יען, אשר הרימותיך מן־העפר, ואתנך נגיד, על עמי ישראל; ותלך בדרך ירובעם, ותחטיא את־עמי ישראל, להכעיסני, בחטאותם. ג הנני מבעיר אחרי בעשא, ואחרי ביתו; ונתתי, את־ביתך, כבית, ירובעם בן־נבט. ד המת לבעשא בעיר, יאכלו הכלבים; והמת לו בשדה, יאכלו עוף השמיים. ה ויתר דברי בעשא ואשר עשה, וגבורתו: הלוא־הם כתובים, על־ספר דברי הימים--למלכי ישראל. ו וישכב בעשא עם־אבותיו, וייקבר בתרצה; וימלוך אלה בנו, תחתיו. ז וגם ביד־יהוא בן־חנני הנביא, דבר־יהוה היה אל־בעשא ואל־ביתו ועל כל־הרעה אשר־עשה בעיני יהוה להכעיסו במעשה ידיו, להיות, כבית ירובעם; ועל אשר־הכה, אותו. {פ}

ח בשנת עשרים ושש שנה, לאסא מלך יהודה: מלך אלה בן־בעשא על־ישראל, בתרצה--שנתיים. ט ויקשור עליו עבדו זמרי, שר מחצית הרכב; והוא בתרצה, שותה שיכור, בית ארצא, אשר על־הבית בתרצה. י ויבוא זמרי, ויכהו וימיתהו, בשנת עשרים ושבע, לאסא מלך יהודה; וימלוך, תחתיו. יא ויהי במולכו כשבתו על־כיסאו, הכה את־כל־בית בעשא--לא־השאיר לו, משתין בקיר; וגואליו, וריעיהו. יב וישמד זמרי, את כל־בית בעשא, כדבר יהוה אשר דיבר אל־בעשא, ביד יהוא הנביא. יג אל כל־חטאות בעשא, וחטאות אלה בנו--אשר חטאו, ואשר החטיאו את־ישראל, להכעיס את־יהוה אלוהי ישראל, בהבליהם. יד ויתר דברי אלה, וכל־אשר עשה: הלוא־הם כתובים, על־ספר דברי הימים--למלכי ישראל. {פ}

טו בשנת עשרים ושבע שנה, לאסא מלך יהודה, מלך זמרי שבעת ימים, בתרצה; והעם חונים, על־גיבתון אשר לפלשתים. טז וישמע העם, החונים לאמור, קשר זמרי, וגם הכה את־המלך; וימליכו כל־ישראל את־עומרי שר־צבא על־ישראל, ביום ההוא--במחנה. יז ויעלה עומרי וכל־ישראל עימו, מגיבתון; ויצורו, על־תרצה. יח ויהי כראות זמרי, כי־נלכדה העיר, ויבוא, אל־ארמון בית־המלך; וישרוף עליו את־בית־מלך באש, וימות. יט על־חטאותיו אשר חטא, לעשות הרע בעיני יהוה--ללכת, בדרך ירובעם, ובחטאתו אשר עשה, להחטיא את־ישראל. כ ויתר דברי זמרי, וקשרו אשר קשר: הלוא־הם כתובים, על־ספר דברי הימים--למלכי ישראל. {פ}

כא אז ייחלק העם ישראל, לחצי: חצי העם היה אחרי תבני בן־גינת, להמליכו, והחצי, אחרי עומרי. כב ויחזק העם, אשר אחרי עומרי, את־העם, אשר אחרי תבני בן־גינת; וימת תבני, וימלוך עומרי. {פ}

כג בשנת שלושים ואחת שנה, לאסא מלך יהודה, מלך עומרי על־ישראל, שתים עשרה שנה; בתרצה, מלך שש־שנים. כד וייקן את־ההר שומרון, מאת שמר--בכיכריים כסף; וייבן, את־ההר, ויקרא את־שם העיר אשר בנה, על שם־שמר אדוני ההר שומרון. כה ויעשה עומרי הרע, בעיני יהוה; וירע, מכול אשר לפניו. כו וילך, בכל־דרך ירובעם בן־נבט, ובחטאתו, אשר החטיא את־ישראל: להכעיס, את־יהוה אלוהי ישראל--בהבליהם. כז ויתר דברי עומרי אשר עשה, וגבורתו אשר עשה: הלוא־הם כתובים, על־ספר דברי הימים--למלכי ישראל. כח וישכב עומרי עם־אבותיו, וייקבר בשומרון; וימלוך אחאב בנו, תחתיו. {פ}

כט ואחאב בן־עומרי, מלך על־ישראל, בשנת שלושים ושמונה שנה, לאסא מלך יהודה; וימלוך אחאב בן־עומרי על־ישראל, בשומרון, עשרים ושתיים, שנה. ל ויעש אחאב בן־עומרי הרע, בעיני יהוה--מכול, אשר לפניו. לא ויהי הנקל לכתו, בחטאות ירובעם בן־נבט; וייקח אישה את־איזבל, בת־אתבעל מלך צידונים, וילך ויעבוד את־הבעל, וישתחו לו. לב ויקם מזבח, לבעל, בית הבעל, אשר בנה בשומרון. לג ויעש אחאב, את־האשרה; ויוסף אחאב לעשות, להכעיס את־יהוה אלוהי ישראל, מכול מלכי ישראל, אשר היו לפניו. לד בימיו בנה חיאל, בית האלי--את־יריחו: באבירם בכורו ייסדה, ובשגוב צעירו הציב דלתיה, כדבר יהוה, אשר דיבר ביד יהושוע בן־נון. {ס}