תנ"ך מנוקד

תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

מלכים א פרק כב

א ויישבו, שלוש שנים: אין, מלחמה, בין ארם, ובין ישראל. {פ}

ב ויהי, בשנה השלישית; ויירד יהושפט מלך-יהודה, אל-מלך ישראל. ג ויאמר מלך-ישראל, אל-עבדיו, הידעתם, כי-לנו רמות גלעד; ואנחנו מחשים--מקחת אותה, מיד מלך ארם. ד ויאמר, אל-יהושפט, התלך איתי למלחמה, רמות גלעד; ויאמר יהושפט אל-מלך ישראל, כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסיי כסוסיך. ה ויאמר יהושפט, אל-מלך ישראל: דרוש-נא כיום, את-דבר יהוה. ו ויקבוץ מלך-ישראל את-הנביאים, כארבע מאות איש, ויאמר אליהם האלך על-רמות גלעד למלחמה, אם-אחדל; ויאמרו עלה, וייתן אדוניי ביד המלך. ז ויאמר, יהושפט, האין פה נביא ליהוה, עוד; ונדרשה, מאותו. ח ויאמר מלך-ישראל אל-יהושפט עוד איש-אחד לדרוש את-יהוה מאותו ואני שנאתיו, כי לא-יתנבא עליי טוב כי אם-רע--מיכיהו, בן-ימלה; ויאמר, יהושפט, אל-יאמר המלך, כן. ט ויקרא מלך ישראל, אל-סריס אחד; ויאמר, מהרה מיכיהו בן-ימלה. י ומלך ישראל ויהושפט מלך-יהודה יושבים איש על-כיסאו מלובשים בגדים, בגורן, פתח, שער שומרון; וכל-הנביאים--מתנבאים, לפניהם. יא ויעש לו צדקייה בן-כנענה, קרני ברזל; ויאמר כה-אמר יהוה, באלה תנגח את-ארם עד-כלותם. יב וכל-הנביאים--ניבאים כן, לאמור: עלה רמות גלעד, והצלח, ונתן יהוה, ביד המלך. יג והמלאך אשר-הלך לקרוא מיכיהו, דיבר אליו לאמור, הנה-נא דברי הנביאים פה-אחד טוב, אל-המלך; יהי-נא דברך, כדבר אחד מהם--ודיברת טוב. יד ויאמר, מיכיהו: חי-יהוה--כי את-אשר יאמר יהוה אליי, אותו אדבר. טו ויבוא, אל-המלך, ויאמר המלך אליו מיכיהו הנלך אל-רמות גלעד למלחמה, אם-נחדל; ויאמר אליו עלה והצלח, ונתן יהוה ביד המלך. טז ויאמר אליו המלך, עד-כמה פעמים אני משביעך: אשר לא-תדבר אליי, רק-אמת--בשם יהוה. יז ויאמר, ראיתי את-כל-ישראל נפוצים אל-ההרים, כצאן, אשר אין-להם רועה; ויאמר יהוה לא-אדונים לאלה, ישובו איש-לביתו בשלום. יח ויאמר מלך-ישראל, אל-יהושפט: הלוא אמרתי אליך, לא-יתנבא עליי טוב כי אם-רע. {ס}

יט ויאמר, לכן שמע דבר-יהוה; ראיתי את-יהוה, יושב על-כיסאו, וכל-צבא השמיים עומד עליו, מימינו ומשמאלו. כ ויאמר יהוה, מי יפתה את-אחאב, ויעל, וייפול ברמות גלעד; ויאמר זה בכה, וזה אומר בכה. כא וייצא הרוח, ויעמוד לפני יהוה, ויאמר, אני אפתנו; ויאמר יהוה אליו, במה. כב ויאמר, אצא והייתי רוח שקר, בפי, כל-נביאיו; ויאמר, תפתה וגם-תוכל--צא, ועשה-כן. כג ועתה, הנה נתן יהוה רוח שקר, בפי, כל-נביאיך אלה; ויהוה, דיבר עליך רעה. כד וייגש צדקייהו בן-כנענה, ויכה את-מיכיהו על-הלחי; ויאמר, אי-זה עבר רוח-יהוה מאיתי לדבר אותך. כה ויאמר מיכיהו, הנך רואה ביום ההוא, אשר תבוא חדר בחדר, להיחבא. כו ויאמר, מלך ישראל, קח את-מיכיהו, והשיבהו אל-אמון שר-העיר; ואל-יואש, בן-המלך. כז ואמרת, כה אמר המלך, שימו את-זה, בית הכלא; והאכילוהו לחם לחץ, ומים לחץ, עד, בואי בשלום. כח ויאמר מיכיהו--אם-שוב תשוב בשלום, לא-דיבר יהוה בי; ויאמר, שמעו עמים כולם. כט ויעל מלך-ישראל ויהושפט מלך-יהודה, רמות גלעד. ל ויאמר מלך ישראל אל-יהושפט, התחפש ובוא במלחמה, ואתה, לבש בגדיך; ויתחפש מלך ישראל, ויבוא במלחמה. לא ומלך ארם ציווה את-שרי הרכב אשר-לו שלושים ושניים, לאמור, לא תילחמו, את-קטון ואת-גדול: כי אם-את-מלך ישראל, לבדו. לב ויהי כראות שרי הרכב את-יהושפט, והמה אמרו אך מלך-ישראל הוא, ויסורו עליו, להילחם; ויזעק, יהושפט. לג ויהי, כראות שרי הרכב, כי-לא-מלך ישראל, הוא; וישובו, מאחריו. לד ואיש, משך בקשת לתומו, ויכה את-מלך ישראל, בין הדבקים ובין השריין; ויאמר לרכבו, הפוך ידך והוציאני מן-המחנה--כי הוחליתי. לה ותעלה המלחמה, ביום ההוא, והמלך היה מועמד במרכבה, נוכח ארם; וימת בערב, וייצק דם-המכה אל-חיק הרכב. לו ויעבור הרינה במחנה, כבוא השמש לאמור: איש אל-עירו, ואיש אל-ארצו. לז וימת המלך, ויבוא שומרון; ויקברו את-המלך, בשומרון. לח וישטוף את-הרכב על בריכת שומרון, וילוקו הכלבים את-דמו, והזונות, רחצו--כדבר יהוה, אשר דיבר. לט ויתר דברי אחאב וכל-אשר עשה, ובית השן אשר בנה, וכל-הערים, אשר בנה: הלוא-הם כתובים, על-ספר דברי הימים--למלכי ישראל. מ וישכב אחאב, עם-אבותיו; וימלוך אחזיהו בנו, תחתיו. {פ}

מא ויהושפט, בן-אסא, מלך, על-יהודה--בשנת ארבע, לאחאב מלך ישראל. מב יהושפט, בן-שלושים וחמש שנה במולכו, ועשרים וחמש שנה, מלך בירושלים; ושם אימו, עזובה בת-שלחי. מג וילך, בכל-דרך אסא אביו--לא-סר ממנו: לעשות הישר, בעיני יהוה. מד אך הבמות, לא-סרו: עוד העם מזבחים ומקטרים, בבמות. מה וישלם יהושפט, עם-מלך ישראל. מו ויתר דברי יהושפט וגבורתו אשר-עשה, ואשר נלחם: הלוא-הם כתובים, על-ספר דברי הימים--למלכי יהודה. מז ויתר, הקדש, אשר נשאר, בימי אסא אביו--ביער, מן-הארץ. מח ומלך אין באדום, ניצב מלך. מט יהושפט עשה אונייות תרשיש ללכת אופירה, לזהב--ולא הלך: כי-נשברו אונייות, בעציון גבר. נ אז אמר אחזיהו בן-אחאב, אל-יהושפט, ילכו עבדיי עם-עבדיך, באונייות; ולא אבה, יהושפט. נא וישכב יהושפט, עם-אבותיו, וייקבר עם-אבותיו, בעיר דויד אביו; וימלוך יהורם בנו, תחתיו. {ס}

נב אחזיהו בן-אחאב, מלך על-ישראל בשומרון, בשנת שבע עשרה, ליהושפט מלך יהודה; וימלוך על-ישראל, שנתיים. נג ויעש הרע, בעיני יהוה; וילך, בדרך אביו ובדרך אימו, ובדרך ירובעם בן-נבט, אשר החטיא את-ישראל. נד ויעבוד, את-הבעל, וישתחווה, לו; ויכעס, את-יהוה אלוהי ישראל, ככול אשר-עשה, אביו.