תנ"ך מנוקד

תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

מלכים א פרק יג

א והנה איש אלוהים, בא מיהודה בדבר יהוה--אל־בית־אל; וירובעם עומד על־המזבח, להקטיר. ב ויקרא על־המזבח, בדבר יהוה, ויאמר מזבח מזבח, כה אמר יהוה: הנה־בן נולד לבית־דויד, יאשייהו שמו, וזבח עליך את־כוהני הבמות המקטירים עליך, ועצמות אדם ישרפו עליך. ג ונתן ביום ההוא מופת, לאמור, זה המופת, אשר דיבר יהוה: הנה המזבח נקרע, ונשפך הדשן אשר־עליו. ד ויהי כשמוע המלך את־דבר איש־האלוהים, אשר קרא על־המזבח בבית־אל, וישלח ירובעם את־ידו מעל המזבח, לאמור תפשוהו; ותיבש ידו אשר שלח עליו, ולא יכול להשיבה אליו. ה והמזבח נקרע, ויישפך הדשן מן־המזבח: כמופת, אשר נתן איש האלוהים--בדבר יהוה. ו ויען המלך ויאמר אל־איש האלוהים, חל־נא את־פני יהוה אלוהיך והתפלל בעדי, ותשוב ידי, אליי; ויחל איש־האלוהים, את־פני יהוה, ותשב יד־המלך אליו, ותהי כבראשונה. ז וידבר המלך אל־איש האלוהים, בואה־איתי הביתה וסעדה; ואתנה לך, מתת. ח ויאמר איש־האלוהים, אל־המלך, אם־תיתן־לי את־חצי ביתך, לא אבוא עימך; ולא־אוכל לחם ולא אשתה־מים, במקום הזה. ט כי־כן ציווה אותי, בדבר יהוה לאמור, לא־תאכל לחם, ולא תשתה־מים; ולא תשוב, בדרך אשר הלכת. י וילך, בדרך אחר; ולא־שב בדרך, אשר בא בה אל־בית־אל. {פ}

יא ונביא אחד זקן, יושב בבית־אל; ויבוא בנו ויספר־לו את־כל־המעשה אשר־עשה איש־האלוהים היום בבית־אל, את־הדברים אשר דיבר אל־המלך, ויספרום, לאביהם. יב וידבר אליהם אביהם, אי־זה הדרך הלך; ויראו בניו, את־הדרך אשר הלך איש האלוהים, אשר־בא, מיהודה. יג ויאמר, אל־בניו, חבשו־לי, החמור; ויחבשו־לו החמור, וירכב עליו. יד וילך, אחרי איש האלוהים, וימצאהו, יושב תחת האלה; ויאמר אליו, האתה איש־האלוהים אשר־באת מיהודה--ויאמר אני. טו ויאמר אליו, לך איתי הביתה; ואכול, לחם. טז ויאמר, לא אוכל לשוב איתך--ולבוא איתך; ולא־אוכל לחם, ולא־אשתה איתך מים, במקום, הזה. יז כי־דבר אליי, בדבר יהוה, לא־תאכל לחם, ולא־תשתה שם מים; לא־תשוב ללכת, בדרך אשר־הלכת בה. יח ויאמר לו, גם־אני נביא כמוך, ומלאך דיבר אליי בדבר יהוה לאמור השיבהו איתך אל־ביתך, ויאכל לחם וישת מים; כיחש, לו. יט וישב איתו, ויאכל לחם בביתו--וישת מים. כ ויהי, הם יושבים אל־השולחן; {פ}

ויהי, דבר־יהוה, אל־הנביא, אשר השיבו. כא ויקרא אל־איש האלוהים, אשר־בא מיהודה לאמור, כה, אמר יהוה: יען, כי מרית פי יהוה, ולא שמרת את־המצוה, אשר ציווך יהוה אלוהיך. כב ותשב, ותאכל לחם ותשת מים, במקום אשר דיבר אליך, אל־תאכל לחם ואל־תשת מים--לא־תבוא נבלתך, אל־קבר אבותיך. כג ויהי, אחרי אוכלו לחם--ואחרי שתותו; ויחבוש־לו החמור, לנביא אשר השיבו. כד וילך, וימצאהו אריה בדרך וימיתהו; ותהי נבלתו, מושלכת בדרך, והחמור עומד אצלה, והאריה עומד אצל הנבילה. כה והנה אנשים עוברים, ויראו את־הנבילה מושלכת בדרך, ואת־האריה, עומד אצל הנבילה; ויבואו וידברו בעיר, אשר הנביא הזקן יושב בה. כו וישמע הנביא, אשר השיבו מן־הדרך, ויאמר איש האלוהים הוא, אשר מרה את־פי יהוה; וייתנהו יהוה לאריה, וישברהו וימיתהו, כדבר יהוה, אשר דיבר־לו. כז וידבר אל־בניו לאמור, חבשו־לי את־החמור; ויחבושו. כח וילך, וימצא את־נבלתו מושלכת בדרך, וחמור והאריה, עומדים אצל הנבילה: לא־אכל האריה את־הנבילה, ולא שבר את־החמור. כט ויישא הנביא את־נבלת איש־האלוהים, ויניחהו אל־החמור--וישיבהו; ויבוא, אל־עיר הנביא הזקן, לספוד, ולקוברו. ל וינח את־נבלתו, בקברו; ויספדו עליו, הוי אחי. לא ויהי, אחרי קוברו אותו, ויאמר אל־בניו לאמור, במותי וקברתם אותי בקבר אשר איש האלוהים קבור בו: אצל, עצמותיו, הניחו, את־עצמותיי. לב כי היה יהיה הדבר, אשר קרא בדבר יהוה, על־המזבח, אשר בבית־אל; ועל כל־בתי הבמות, אשר בערי שומרון. {פ}

לג אחר הדבר הזה, לא־שב ירובעם מדרכו הרעה; וישב ויעש מקצות העם, כוהני במות--החפץ ימלא את־ידו, ויהי כוהני במות. לד ויהי בדבר הזה, לחטאת בית ירובעם; ולהכחיד, ולהשמיד, מעל, פני האדמה. {פ}