תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
מלכים - הכול
מלכים א פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
- מלכים ב פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
א ויהי, כשמוע המלך חזקייהו, ויקרע, את-בגדיו; ויתכס בשק, ויבוא בית יהוה. ב וישלח את-אליקים אשר-על-הבית ושבנא הסופר, ואת זקני הכוהנים, מתכסים, בשקים--אל-ישעיהו הנביא, בן-אמוץ. ג ויאמרו אליו, כה אמר חזקייהו, יום-צרה ותוכחה ונאצה, היום הזה: כי באו בנים עד-משבר, וכוח אין ללידה. ד אוליי ישמע יהוה אלוהיך את כל-דברי רבשקה, אשר שלחו מלך-אשור אדוניו לחרף אלוהים חי, והוכיח בדברים, אשר שמע יהוה אלוהיך; ונשאת תפילה, בעד השארית הנמצאה. ה ויבואו, עבדי המלך חזקייהו--אל-ישעיהו. ו ויאמר להם ישעיהו, כה תאמרון אל-אדוניכם: כה אמר יהוה, אל-תירא מפני הדברים אשר שמעת, אשר גידפו נערי מלך-אשור, אותי. ז הנני נותן בו רוח, ושמע שמועה ושב לארצו; והפלתיו בחרב, בארצו. ח וישב, רבשקה, וימצא את-מלך אשור, נלחם על-לבנה: כי שמע, כי נסע מלכיש. ט וישמע, אל-תרהקה מלך-כוש לאמור, הנה יצא, להילחם איתך; וישב וישלח מלאכים, אל-חזקייהו לאמור. י כה תאמרון, אל-חזקייהו מלך-יהודה לאמור, אל-ישיאך אלוהיך, אשר אתה בוטח בו לאמור: לא תינתן ירושלים, ביד מלך אשור. יא הנה אתה שמעת, את אשר עשו מלכי אשור לכל-הארצות--להחרימם; ואתה, תינצל. יב ההצילו אותם אלוהי הגויים, אשר שיחתו אבותיי, את-גוזן, ואת-חרן; ורצף ובני-עדן, אשר בתלאשר. יג איו מלך-חמת ומלך ארפד, ומלך לעיר ספרוויים, הנע, ועיווה. יד וייקח חזקייהו את-הספרים מיד המלאכים, ויקראם; ויעל בית יהוה, ויפרשהו חזקייהו לפני יהוה. {פ}
טו ויתפלל חזקייהו לפני יהוה, ויאמר, יהוה אלוהי ישראל יושב הכרובים, אתה-הוא האלוהים לבדך לכול ממלכות הארץ; אתה עשית, את-השמיים ואת-הארץ. טז הטה יהוה אוזנך ושמע, פקח יהוה עיניך וראה; ושמע, את דברי סנחריב, אשר שלחו, לחרף אלוהים חי. יז אומנם, יהוה: החריבו מלכי אשור, את-הגויים--ואת-ארצם. יח ונתנו את-אלוהיהם, באש: כי לא אלוהים המה, כי אם-מעשה ידי-אדם עץ ואבן--ויאבדום. יט ועתה יהוה אלוהינו, הושיענו נא מידו; ויידעו כל-ממלכות הארץ, כי אתה יהוה אלוהים לבדך. {ס}
כ וישלח ישעיהו בן-אמוץ, אל-חזקייהו לאמור: כה-אמר יהוה אלוהי ישראל, אשר התפללת אליי אל-סנחריב מלך-אשור שמעתי. כא זה הדבר, אשר-דיבר יהוה עליו: בזה לך לעגה לך, בתולת בת-ציון--אחריך ראש הניעה, בת ירושלים. כב את-מי חירפת וגידפת, ועל-מי הרימות קול; ותישא מרום עיניך, על-קדוש ישראל. כג ביד מלאכיך, חירפת אדוניי, ותאמר ברוב רכבי אני עליתי מרום הרים, ירכתי לבנון; ואכרות קומת ארזיו, מבחור ברושיו, ואבואה מלון קיצו, יער כרמילו. כד אני קרתי, ושתיתי מים זרים; ואחריב, בכף-פעמיי, כול, יאורי מצור. כה הלוא-שמעת למרחוק אותה עשיתי, למימי קדם ויצרתיה; עתה הבאתיה--ותהי להשות גלים ניצים, ערים בצורות. כו ויושביהן, קצרי-יד--חתו, ויבושו; היו עשב שדה, וירק דשא, חציר גגות, ושדפה לפני קמה. כז ושבתך וצאתך ובואך, ידעתי; ואת, התרגזך אליי. כח יען התרגזך אליי, ושאננך עלה באוזניי--ושמתי חחי באפך, ומתגי בשפתיך, והשיבותיך, בדרך אשר-באת בה. כט וזה-לך האות--אכול השנה ספיח, ובשנה השנית סחיש; ובשנה השלישית, זרעו וקצרו ונטעו כרמים--ואכלו פריים. ל ויספה פליטת בית-יהודה, הנשארה--שורש למטה; ועשה פרי, למעלה. לא כי מירושלים תצא שארית, ופליטה מהר ציון; קנאת יהוה צבאות, תעשה-זאת. {ס}
לב לכן, כה-אמר יהוה אל-מלך אשור, לא יבוא אל-העיר הזאת, ולא-יורה שם חץ; ולא-יקדמנה מגן, ולא-ישפוך עליה סוללה. לג בדרך אשר-יבוא, בה ישוב; ואל-העיר הזאת לא יבוא, נאום-יהוה. לד וגנותי אל-העיר הזאת, להושיעה--למעני, ולמען דויד עבדי. לה ויהי, בלילה ההוא, וייצא מלאך יהוה ויך במחנה אשור, מאה שמונים וחמישה אלף; וישכימו בבוקר, והנה כולם פגרים מתים. לו וייסע וילך, וישב סנחריב מלך-אשור; ויישב, בנינווה. לז ויהי הוא משתחווה בית נסרוך אלוהיו, ואדרמלך ושראצר בניו הכוהו בחרב, והמה נמלטו, ארץ אררט; וימלוך אסר-חדון בנו, תחתיו. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
מלכים - הכול
מלכים א פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
- מלכים ב פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה