תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
מלכים - הכול
מלכים א פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
- מלכים ב פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
א ויהי, בהעלות יהוה את־אלייהו, בסערה, השמיים; וילך אלייהו ואלישע, מן־הגלגל. ב ויאמר אלייהו אל־אלישע שב־נא פה, כי יהוה שלחני עד־בית־אל, ויאמר אלישע, חי־יהוה וחי־נפשך אם־אעזבך; ויירדו, בית־אל. ג וייצאו בני־הנביאים אשר־בית־אל, אל־אלישע, ויאמרו אליו, הידעת כי היום יהוה לוקח את־אדוניך מעל ראשך; ויאמר גם־אני ידעתי, החשו. ד ויאמר לו אלייהו אלישע שב־נא פה, כי יהוה שלחני יריחו, ויאמר, חי־יהוה וחי־נפשך אם־אעזבך; ויבואו, יריחו. ה וייגשו בני־הנביאים אשר־ביריחו, אל־אלישע, ויאמרו אליו, הידעת כי היום יהוה לוקח את־אדוניך מעל ראשך; ויאמר גם־אני ידעתי, החשו. ו ויאמר לו אלייהו שב־נא פה, כי יהוה שלחני הירדנה, ויאמר, חי־יהוה וחי־נפשך אם־אעזבך; וילכו, שניהם. ז וחמישים איש מבני הנביאים, הלכו, ויעמדו מנגד, מרחוק; ושניהם, עמדו על־הירדן. ח וייקח אלייהו את־אדרתו ויגלום ויכה את־המים, וייחצו הנה והנה; ויעברו שניהם, בחרבה. ט ויהי כעוברם, ואלייהו אמר אל־אלישע שאל מה אעשה־לך, בטרם, אילקח מעימך; ויאמר אלישע, ויהי נא פי־שניים ברוחך אליי. י ויאמר, הקשית לשאול; אם־תראה אותי לוקח מאיתך, יהי־לך כן, ואם־אין, לא יהיה. יא ויהי, המה הולכים הלוך ודבר, והנה רכב־אש וסוסי אש, ויפרידו בין שניהם; ויעל, אלייהו, בסערה, השמיים. יב ואלישע רואה, והוא מצעק אבי אבי רכב ישראל ופרשיו, ולא ראהו, עוד; ויחזק, בבגדיו, ויקרעם, לשניים קרעים. יג וירם את־אדרת אלייהו, אשר נפלה מעליו; וישב ויעמוד, על־שפת הירדן. יד וייקח את־אדרת אלייהו אשר־נפלה מעליו, ויכה את־המים, ויאמר, איה יהוה אלוהי אלייהו; אף־הוא ויכה את־המים, וייחצו הנה והנה, ויעבור, אלישע. טו ויראוהו בני־הנביאים אשר־ביריחו, מנגד, ויאמרו, נחה רוח אלייהו על־אלישע; ויבואו, לקראתו, וישתחוו־לו, ארצה. טז ויאמרו אליו הנה־נא יש־את־עבדיך חמישים אנשים בני־חיל, ילכו נא ויבקשו את־אדוניך--פן־נשאו רוח יהוה, וישליכהו באחד ההרים או באחת הגיאיות; ויאמר, לא תשלחו. יז ויפצרו־בו עד־בוש, ויאמר שלחו; וישלחו חמישים איש, ויבקשו שלושה־ימים ולא מצאוהו. יח וישובו אליו, והוא יושב ביריחו; ויאמר אליהם, הלוא־אמרתי אליכם אל־תלכו. {ס}
יט ויאמרו אנשי העיר, אל־אלישע, הנה־נא מושב העיר טוב, כאשר אדוני רואה; והמים רעים, והארץ משכלת. כ ויאמר, קחו־לי צלוחית חדשה, ושימו שם, מלח; ויקחו, אליו. כא וייצא אל־מוצא המים, וישלך־שם מלח; ויאמר כה־אמר יהוה, ריפיתי למים האלה--לא־יהיה משם עוד, מוות ומשכלת. כב ויירפו המים, עד היום הזה, כדבר אלישע, אשר דיבר. {פ}
כג ויעל משם, בית־אל; והוא עולה בדרך, ונערים קטנים יצאו מן־העיר, ויתקלסו־בו ויאמרו לו, עלה קירח עלה קירח. כד וייפן אחריו ויראם, ויקללם בשם יהוה; ותצאנה שתיים דובים, מן־היער, ותבקענה מהם, ארבעים ושני ילדים. כה וילך משם, אל־הר הכרמל; ומשם, שב שומרון. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
מלכים - הכול
מלכים א פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
- מלכים ב פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה