תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה


מלכים ב פרק ב

א ויהי, בהעלות יהוה את־אלייהו, בסערה, השמיים; וילך אלייהו ואלישע, מן־הגלגל.  ב ויאמר אלייהו אל־אלישע שב־נא פה, כי יהוה שלחני עד־בית־אל, ויאמר אלישע, חי־יהוה וחי־נפשך אם־אעזבך; ויירדו, בית־אל.  ג וייצאו בני־הנביאים אשר־בית־אל, אל־אלישע, ויאמרו אליו, הידעת כי היום יהוה לוקח את־אדוניך מעל ראשך; ויאמר גם־אני ידעתי, החשו.  ד ויאמר לו אלייהו אלישע שב־נא פה, כי יהוה שלחני יריחו, ויאמר, חי־יהוה וחי־נפשך אם־אעזבך; ויבואו, יריחו.  ה וייגשו בני־הנביאים אשר־ביריחו, אל־אלישע, ויאמרו אליו, הידעת כי היום יהוה לוקח את־אדוניך מעל ראשך; ויאמר גם־אני ידעתי, החשו.  ו ויאמר לו אלייהו שב־נא פה, כי יהוה שלחני הירדנה, ויאמר, חי־יהוה וחי־נפשך אם־אעזבך; וילכו, שניהם.  ז וחמישים איש מבני הנביאים, הלכו, ויעמדו מנגד, מרחוק; ושניהם, עמדו על־הירדן.  ח וייקח אלייהו את־אדרתו ויגלום ויכה את־המים, וייחצו הנה והנה; ויעברו שניהם, בחרבה.  ט ויהי כעוברם, ואלייהו אמר אל־אלישע שאל מה אעשה־לך, בטרם, אילקח מעימך; ויאמר אלישע, ויהי נא פי־שניים ברוחך אליי.  י ויאמר, הקשית לשאול; אם־תראה אותי לוקח מאיתך, יהי־לך כן, ואם־אין, לא יהיה.  יא ויהי, המה הולכים הלוך ודבר, והנה רכב־אש וסוסי אש, ויפרידו בין שניהם; ויעל, אלייהו, בסערה, השמיים.  יב ואלישע רואה, והוא מצעק אבי אבי רכב ישראל ופרשיו, ולא ראהו, עוד; ויחזק, בבגדיו, ויקרעם, לשניים קרעים.  יג וירם את־אדרת אלייהו, אשר נפלה מעליו; וישב ויעמוד, על־שפת הירדן.  יד וייקח את־אדרת אלייהו אשר־נפלה מעליו, ויכה את־המים, ויאמר, איה יהוה אלוהי אלייהו; אף־הוא ויכה את־המים, וייחצו הנה והנה, ויעבור, אלישע.  טו ויראוהו בני־הנביאים אשר־ביריחו, מנגד, ויאמרו, נחה רוח אלייהו על־אלישע; ויבואו, לקראתו, וישתחוו־לו, ארצה.  טז ויאמרו אליו הנה־נא יש־את־עבדיך חמישים אנשים בני־חיל, ילכו נא ויבקשו את־אדוניך--פן־נשאו רוח יהוה, וישליכהו באחד ההרים או באחת הגיאיות; ויאמר, לא תשלחו.  יז ויפצרו־בו עד־בוש, ויאמר שלחו; וישלחו חמישים איש, ויבקשו שלושה־ימים ולא מצאוהו.  יח וישובו אליו, והוא יושב ביריחו; ויאמר אליהם, הלוא־אמרתי אליכם אל־תלכו.  {ס}

יט ויאמרו אנשי העיר, אל־אלישע, הנה־נא מושב העיר טוב, כאשר אדוני רואה; והמים רעים, והארץ משכלת.  כ ויאמר, קחו־לי צלוחית חדשה, ושימו שם, מלח; ויקחו, אליו.  כא וייצא אל־מוצא המים, וישלך־שם מלח; ויאמר כה־אמר יהוה, ריפיתי למים האלה--לא־יהיה משם עוד, מוות ומשכלת.  כב ויירפו המים, עד היום הזה, כדבר אלישע, אשר דיבר.  {פ}

כג ויעל משם, בית־אל; והוא עולה בדרך, ונערים קטנים יצאו מן־העיר, ויתקלסו־בו ויאמרו לו, עלה קירח עלה קירח.  כד וייפן אחריו ויראם, ויקללם בשם יהוה; ותצאנה שתיים דובים, מן־היער, ותבקענה מהם, ארבעים ושני ילדים.  כה וילך משם, אל־הר הכרמל; ומשם, שב שומרון.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה