תנ"ך מנוקד

תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

מלכים ב פרק י

א ולאחאב שבעים בנים, בשומרון; ויכתוב יהוא ספרים וישלח שומרון, אל-שרי יזרעאל הזקנים, ואל-האומנים אחאב, לאמור. ב ועתה, כבוא הספר הזה אליכם, ואיתכם, בני אדוניכם; ואיתכם הרכב והסוסים, ועיר מבצר והנשק. ג וראיתם הטוב והישר, מבני אדוניכם, ושמתם, על-כיסא אביו; והילחמו, על-בית אדוניכם. ד וייראו, מאוד מאוד, ויאמרו, הנה שני המלכים לא עמדו לפניו; ואיך, נעמוד אנחנו. ה וישלח אשר-על-הבית ואשר על-העיר והזקנים והאומנים אל-יהוא לאמור, עבדיך אנחנו, וכול אשר-תאמר אלינו, נעשה: לא-נמליך איש, הטוב בעיניך עשה. ו ויכתוב אליהם ספר שנית לאמור, אם-לי אתם ולקולי אתם שומעים קחו את-ראשי אנשי בני-אדוניכם, ובואו אליי כעת מחר, יזרעאלה; ובני המלך שבעים איש, את-גדולי העיר מגדלים אותם. ז ויהי, כבוא הספר אליהם, ויקחו את-בני המלך, וישחטו שבעים איש; וישימו את-ראשיהם בדודים, וישלחו אליו יזרעאלה. ח ויבוא המלאך ויגד-לו לאמור, הביאו ראשי בני-המלך; ויאמר, שימו אותם שני ציבורים פתח השער--עד-הבוקר. ט ויהי בבוקר, וייצא ויעמוד, ויאמר אל-כל-העם, צדיקים אתם; הנה אני קשרתי על-אדוני, ואהרגהו, ומי הכה, את-כל-אלה. י דעו איפוא, כי לא ייפול מדבר יהוה ארצה, אשר-דיבר יהוה, על-בית אחאב; ויהוה עשה--את אשר דיבר, ביד עבדו אלייהו. יא ויך יהוא, את כל-הנשארים לבית-אחאב ביזרעאל, וכל-גדוליו, ומיודעיו וכוהניו--עד-בלתי השאיר-לו, שריד. יב ויקם, ויבוא, וילך, שומרון--הוא בית-עקד הרועים, בדרך. יג ויהוא, מצא את-אחי אחזיהו מלך-יהודה, ויאמר, מי אתם; ויאמרו, אחי אחזיהו אנחנו, ונרד לשלום בני-המלך, ובני הגבירה. יד ויאמר תפשום חיים, ויתפשום חיים; וישחטום אל-בור בית-עקד, ארבעים ושניים איש, ולא-השאיר איש, מהם. {ס}

טו וילך משם וימצא את-יהונדב בן-רכב לקראתו ויברכהו, ויאמר אליו היש את-לבבך ישר כאשר לבבי עם-לבבך, ויאמר יהונדב יש ויש, תנה את-ידך; וייתן ידו, ויעלהו אליו אל-המרכבה. טז ויאמר לכה איתי, וראה בקנאתי ליהוה; וירכיבו אותו, ברכבו. יז ויבוא, שומרון, ויך את-כל-הנשארים לאחאב בשומרון, עד-השמידו--כדבר יהוה, אשר דיבר אל-אלייהו. {פ}

יח ויקבוץ יהוא, את-כל-העם, ויאמר אליהם, אחאב עבד את-הבעל מעט; יהוא, יעבדנו הרבה. יט ועתה כל-נביאי הבעל כל-עובדיו וכל-כוהניו קראו אליי איש אל-ייפקד, כי זבח גדול לי לבעל--כול אשר-ייפקד, לא יחיה; ויהוא עשה בעוקבה, למען האביד את-עובדי הבעל. כ ויאמר יהוא, קדשו עצרה לבעל--ויקראו. כא וישלח יהוא, בכל-ישראל, ויבואו כל-עובדי הבעל, ולא-נשאר איש אשר לא-בא; ויבואו בית הבעל, ויימלא בית-הבעל פה לפה. כב ויאמר, לאשר על-המלתחה, הוצא לבוש, לכול עובדי הבעל; ויוצא להם, המלבוש. כג ויבוא יהוא ויהונדב בן-רכב, בית הבעל; ויאמר לעובדי הבעל, חפשו וראו פן-יש-פה עימכם מעבדי יהוה--כי אם-עובדי הבעל, לבדם. כד ויבואו, לעשות זבחים ועולות; ויהוא שם-לו בחוץ, שמונים איש, ויאמר האיש אשר-יימלט מן-האנשים אשר אני מביא על-ידיכם, נפשו תחת נפשו. כה ויהי ככלותו לעשות העולה, ויאמר יהוא לרצים ולשלישים בואו הכום איש אל-ייצא, ויכום, לפי-חרב; וישליכו, הרצים והשלישים, וילכו, עד-עיר בית-הבעל. כו ויוציאו את-מצבות בית-הבעל, וישרפוה. כז וייתצו, את מצבת הבעל; וייתצו את-בית הבעל, וישימוהו למוצאות עד-היום. כח וישמד יהוא את-הבעל, מישראל. כט רק חטאי ירובעם בן-נבט, אשר החטיא את-ישראל--לא-סר יהוא, מאחריהם: עגלי, הזהב, אשר בית-אל, ואשר בדן. {פ}

ל ויאמר יהוה אל-יהוא, יען אשר-הטיבות לעשות הישר בעיניי--ככול אשר בלבבי, עשית לבית אחאב: בני רביעים, יישבו לך על-כיסא ישראל. לא ויהוא, לא שמר ללכת בתורת-יהוה אלוהי-ישראל--בכל-לבבו: לא סר, מעל חטאות ירובעם, אשר החטיא, את-ישראל. לב בימים ההם--החל יהוה, לקצות בישראל; ויכם חזאל, בכל-גבול ישראל. לג מן-הירדן, מזרח השמש, את כל-ארץ הגלעד, הגדי והראובני והמנשי--מערוער אשר על-נחל ארנון, והגלעד והבשן. לד ויתר דברי יהוא וכל-אשר עשה, וכל-גבורתו: הלוא-הם כתובים, על-ספר דברי הימים--למלכי ישראל. לה וישכב יהוא עם-אבותיו, ויקברו אותו בשומרון; וימלוך יהואחז בנו, תחתיו. לו והימים, אשר מלך יהוא על-ישראל--עשרים-ושמונה שנה, בשומרון. {פ}