תנ"ך מנוקד

תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

מלכים א פרק י

א ומלכת-שבא, שומעת את-שמע שלמה--לשם יהוה; ותבוא לנסותו, בחידות. ב ותבוא ירושלימה, בחיל כבד מאוד, גמלים נושאים בשמים וזהב רב-מאוד, ואבן יקרה; ותבוא, אל-שלמה, ותדבר אליו, את כל-אשר היה עם-לבבה. ג ויגד-לה שלמה, את-כל-דבריה: לא-היה דבר נעלם מן-המלך, אשר לא הגיד לה. ד ותרא, מלכת-שבא, את, כל-חכמת שלמה; והבית, אשר בנה. ה ומאכל שולחנו ומושב עבדיו ומעמד משרתיו ומלבושיהם, ומשקיו, ועולתו, אשר יעלה בית יהוה; ולא-היה בה עוד, רוח. ו ותאמר, אל-המלך, אמת היה הדבר, אשר שמעתי בארצי--על-דבריך, ועל-חכמתך. ז ולא-האמנתי לדברים, עד אשר-באתי ותראינה עיניי, והנה לא-הוגד-לי, החצי: הוספת חכמה וטוב, אל-השמועה אשר שמעתי. ח אשרי אנשיך, אשרי עבדיך אלה, העומדים לפניך תמיד, השומעים את-חכמתך. ט יהי יהוה אלוהיך, ברוך, אשר חפץ בך, לתיתך על-כיסא ישראל--באהבת יהוה את-ישראל, לעולם, וישימך למלך, לעשות משפט וצדקה. י ותיתן למלך מאה ועשרים כיכר זהב, ובשמים הרבה מאוד--ואבן יקרה; לא בא כבושם ההוא עוד לרוב, אשר-נתנה מלכת-שבא למלך שלמה. יא וגם אוני חירם, אשר-נשא זהב מאופיר: הביא מאופיר עצי אלמוגים, הרבה מאוד--ואבן יקרה. יב ויעש המלך את-עצי האלמוגים מסעד לבית-יהוה, ולבית המלך, וכינורות ונבלים, לשרים; לא בא-כן עצי אלמוגים, ולא נראה, עד, היום הזה. יג והמלך שלמה נתן למלכת-שבא, את-כל-חפצה אשר שאלה, מלבד אשר נתן-לה, כיד המלך שלמה; ותפן ותלך לארצה, היא ועבדיה. {פ}

יד ויהי משקל הזהב, אשר-בא לשלמה בשנה אחת--שש מאות שישים ושש, כיכר זהב. טו לבד מאנשי התרים, ומסחר הרוכלים, וכל-מלכי הערב, ופחות הארץ. טז ויעש המלך שלמה מאתיים צינה, זהב שחוט; שש-מאות זהב, יעלה על-הצינה האחת. יז ושלוש-מאות מגינים, זהב שחוט--שלושת מנים זהב, יעלה על-המגן האחת; וייתנם המלך, בית יער הלבנון. {פ}

יח ויעש המלך כיסא-שן, גדול; ויצפהו, זהב מופז. יט שש מעלות לכיסא, וראש-עגול לכיסא מאחריו, וידות מזה ומזה, אל-מקום השבת; ושניים אריות, עומדים אצל הידות. כ ושנים עשר אריים, עומדים שם על-שש המעלות--מזה ומזה; לא-נעשה כן, לכל-ממלכות. כא וכול כלי משקה המלך שלמה, זהב, וכול כלי בית-יער הלבנון, זהב סגור: אין כסף, לא נחשב בימי שלמה--למאומה. כב כי אוני תרשיש למלך בים, עם אוני חירם; אחת לשלוש שנים תבוא אוני תרשיש, נושאת זהב וכסף, שנהבים וקופים, ותוכיים. כג ויגדל המלך שלמה, מכול מלכי הארץ--לעושר, ולחכמה. כד וכל-הארץ--מבקשים, את-פני שלמה: לשמוע, את-חכמתו, אשר-נתן אלוהים, בליבו. כה והמה מביאים איש מנחתו כלי כסף וכלי זהב ושלמות, ונשק ובשמים, סוסים, ופרדים--דבר-שנה, בשנה. {ס}

כו ויאסוף שלמה, רכב ופרשים, ויהי-לו אלף וארבע-מאות רכב, ושנים-עשר אלף פרשים; וינחם בערי הרכב, ועם-המלך בירושלים. כז וייתן המלך את-הכסף בירושלים, כאבנים; ואת הארזים, נתן כשקמים אשר-בשפילה--לרוב. כח ומוצא הסוסים אשר לשלמה, ממצריים; ומקוה--סוחרי המלך, יקחו מקוה במחיר. כט ותעלה ותצא מרכבה ממצריים, בשש מאות כסף, וסוס, בחמישים ומאה; וכן לכל-מלכי החיתים, ולמלכי ארם--בידם יוציאו. {פ}