תנ"ך מנוקד

תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

מלכים א פרק יט

א ויגד אחאב לאיזבל, את כל־אשר עשה אלייהו, ואת כל־אשר הרג את־כל־הנביאים, בחרב. ב ותשלח איזבל מלאך, אל־אלייהו לאמור: כה־יעשון אלוהים, וכה יוסיפון, כי־כעת מחר אשים את־נפשך, כנפש אחד מהם. ג וירא, ויקם וילך אל־נפשו, ויבוא, באר שבע אשר ליהודה; וינח את־נערו, שם. ד והוא־הלך במדבר, דרך יום, ויבוא, ויישב תחת רותם אחד; וישאל את־נפשו, למות, ויאמר רב עתה יהוה קח נפשי, כי־לא־טוב אנוכי מאבותיי. ה וישכב, ויישן, תחת, רותם אחד; והנה־זה מלאך נוגע בו, ויאמר לו קום אכול. ו ויבט, והנה מראשותיו עוגת רצפים וצפחת מים; ויאכל וישת, וישב וישכב. ז וישב מלאך יהוה שנית וייגע־בו, ויאמר קום אכול: כי רב ממך, הדרך. ח ויקם, ויאכל וישתה; וילך בכוח האכילה ההיא, ארבעים יום וארבעים לילה, עד הר האלוהים, חורב. ט ויבוא־שם אל־המערה, וילן שם; והנה דבר־יהוה, אליו, ויאמר לו, מה־לך פה אלייהו. י ויאמר קנוא קינאתי ליהוה אלוהי צבאות, כי־עזבו בריתך בני ישראל--את־מזבחותיך הרסו, ואת־נביאיך הרגו בחרב; ואיוותר אני לבדי, ויבקשו את־נפשי לקחתה. יא ויאמר, צא ועמדת בהר לפני יהוה, והנה יהוה עובר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני יהוה, לא ברוח יהוה; ואחר הרוח רעש, לא ברעש יהוה. יב ואחר הרעש אש, לא באש יהוה; ואחר האש, קול דממה דקה. יג ויהי כשמוע אלייהו, וילט פניו באדרתו, וייצא, ויעמוד פתח המערה; והנה אליו, קול, ויאמר, מה־לך פה אלייהו. יד ויאמר קנוא קינאתי ליהוה אלוהי צבאות, כי־עזבו בריתך בני ישראל--את־מזבחותיך הרסו, ואת־נביאיך הרגו בחרב; ואיוותר אני לבדי, ויבקשו את־נפשי לקחתה. {ס}

טו ויאמר יהוה אליו, לך שוב לדרכך מדברה דמשק; ובאת, ומשחת את־חזאל למלך--על־ארם. טז ואת יהוא בן־נמשי, תמשח למלך על־ישראל; ואת־אלישע בן־שפט מאביל מחולה, תמשח לנביא תחתיך. יז והיה, הנמלט מחרב חזאל--ימית יהוא; והנמלט מחרב יהוא, ימית אלישע. יח והשארתי בישראל, שבעת אלפים: כל־הברכיים, אשר לא־כרעו לבעל, וכל־הפה, אשר לא־נשק לו. יט וילך משם וימצא את־אלישע בן־שפט, והוא חורש, שנים־עשר צמדים לפניו, והוא בשנים העשר; ויעבור אלייהו אליו, וישלך אדרתו אליו. כ ויעזוב את־הבקר, וירץ אחרי אלייהו, ויאמר אשקה־נא לאבי ולאימי, ואלכה אחריך; ויאמר לו לך שוב, כי מה־עשיתי לך. כא וישב מאחריו וייקח את־צמד הבקר ויזבחהו, ובכלי הבקר בשלם הבשר, וייתן לעם, ויאכלו; ויקם, וילך אחרי אלייהו--וישרתהו. {פ}