תנ"ך מנוקד

תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

מלכים א פרק ט

א ויהי ככלות שלמה, לבנות את-בית-יהוה ואת-בית המלך, ואת כל-חשק שלמה, אשר חפץ לעשות. {פ}

ב ויירא יהוה אל-שלמה, שנית, כאשר נראה אליו, בגבעון. ג ויאמר יהוה אליו, שמעתי את-תפילתך ואת-תחינתך אשר התחננת לפניי--הקדשתי את-הבית הזה אשר בנית, לשום-שמי שם עד-עולם; והיו עיניי וליבי שם, כל-הימים. ד ואתה אם-תלך לפניי, כאשר הלך דויד אביך בתום-לבב וביושר, לעשות, ככול אשר ציוויתיך--חוקיי ומשפטיי, תשמור. ה והקימותי את-כיסא ממלכתך, על-ישראל--לעולם: כאשר דיברתי, על-דויד אביך לאמור, לא-ייכרת לך איש, מעל כיסא ישראל. ו אם-שוב תשובון אתם ובניכם, מאחריי, ולא תשמרו מצוותיי חוקותיי, אשר נתתי לפניכם; והלכתם, ועבדתם אלוהים אחרים, והשתחוויתם, להם. ז והכרתי את-ישראל, מעל פני האדמה אשר נתתי להם, ואת-הבית אשר הקדשתי לשמי, אשלח מעל פניי; והיה ישראל למשל ולשנינה, בכל-העמים. ח והבית הזה יהיה עליון, כל-עובר עליו יישום ושרק; ואמרו, על-מה עשה יהוה ככה, לארץ הזאת, ולבית הזה. ט ואמרו, על אשר עזבו את-יהוה אלוהיהם אשר הוציא את-אבותם מארץ מצריים, ויחזיקו באלוהים אחרים, וישתחוו להם ויעבדום; על-כן, הביא יהוה עליהם, את כל-הרעה, הזאת. {פ}

י ויהי, מקצה עשרים שנה, אשר-בנה שלמה, את-שני הבתים--את-בית יהוה, ואת-בית המלך. יא חירם מלך-צור נישא את-שלמה בעצי ארזים ובעצי ברושים, ובזהב--לכל-חפצו; אז ייתן המלך שלמה לחירם, עשרים עיר, בארץ, הגליל. יב וייצא חירם, מצור, לראות את-הערים, אשר נתן-לו שלמה; ולא ישרו, בעיניו. יג ויאמר--מה הערים האלה, אשר-נתת לי אחי; ויקרא להם ארץ כבול, עד היום הזה. {פ}

יד וישלח חירם, למלך, מאה ועשרים, כיכר זהב. טו וזה דבר-המס אשר-העלה המלך שלמה, לבנות את-בית יהוה ואת-ביתו ואת-המילוא, ואת, חומת ירושלים; ואת-חצור ואת-מגידו, ואת-גזר. טז פרעה מלך-מצריים עלה, וילכוד את-גזר וישרפה באש, ואת-הכנעני היושב בעיר, הרג; וייתנה, שילוחים, לבתו, אשת שלמה. יז וייבן שלמה את-גזר, ואת-בית חורון תחתון. יח ואת-בעלת ואת-תדמור במדבר, בארץ. יט ואת כל-ערי המסכנות, אשר היו לשלמה, ואת ערי הרכב, ואת ערי הפרשים; ואת חשק שלמה, אשר חשק לבנות בירושלים ובלבנון, ובכול, ארץ ממשלתו. כ כל-העם הנותר מן-האמורי החיתי הפריזי, החיווי והיבוסי, אשר לא-מבני ישראל, המה. כא בניהם, אשר נותרו אחריהם בארץ, אשר לא-יכלו בני ישראל, להחרימם; ויעלם שלמה למס-עובד, עד היום הזה. כב ומבני, ישראל, לא-נתן שלמה, עבד: כי-הם אנשי המלחמה, ועבדיו ושריו ושלישיו, ושרי רכבו, ופרשיו. {ס}

כג אלה שרי הניצבים, אשר על-המלאכה לשלמה, חמישים, וחמש מאות--הרודים בעם, העושים במלאכה. כד אך בת-פרעה, עלתה מעיר דויד, אל-ביתה, אשר בנה-לה; אז, בנה את-המילוא. כה והעלה שלמה שלוש פעמים בשנה עולות ושלמים, על-המזבח אשר בנה ליהוה, והקטר איתו, אשר לפני יהוה; ושילם, את-הבית. כו ואוני עשה המלך שלמה בעציון-גבר אשר את-אילות, על-שפת ים-סוף--בארץ אדום. כז וישלח חירם באוני, את-עבדיו, אנשי אונייות, יודעי הים--עם, עבדי שלמה. כח ויבואו אופירה--ויקחו משם זהב, ארבע-מאות ועשרים כיכר; ויביאו, אל-המלך שלמה. {פ}