תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה


מלכים ב פרק יד

א בשנת שתיים, ליואש בן־יואחז מלך ישראל, מלך אמציהו בן־יואש, מלך יהודה.  ב בן־עשרים וחמש שנה, היה במולכו, ועשרים ותשע שנה, מלך בירושלים; ושם אימו, יהועדן מן־ירושלים.  ג ויעש הישר, בעיני יהוה--רק, לא כדויד אביו:  ככול אשר־עשה יואש אביו, עשה.  ד רק הבמות, לא־סרו:  עוד העם מזבחים ומקטרים, בבמות.  ה ויהי, כאשר חזקה הממלכה בידו; ויך, את־עבדיו, המכים, את־המלך אביו.  ו ואת־בני המכים, לא המית:  ככתוב בספר תורת־משה אשר־ציווה יהוה לאמור, לא־יומתו אבות על־בנים ובנים לא־יומתו על־אבות--כי אם־איש בחטאו, יומת.  ז הוא־הכה את־אדום בגיא־מלח, עשרת אלפים, ותפש את־הסלע, במלחמה; ויקרא את־שמה יוקתאל, עד היום הזה.  {פ}

ח אז שלח אמציה מלאכים, אל־יהואש בן־יהואחז בן־יהוא מלך ישראל לאמור:  לכה, נתראה פנים.  ט וישלח יהואש מלך־ישראל, אל־אמציהו מלך־יהודה לאמור, החוח אשר בלבנון שלח אל־הארז אשר בלבנון לאמור, תנה־את־בתך לבני לאישה; ותעבור חית השדה, אשר בלבנון, ותרמוס, את־החוח.  י הכה הכית את־אדום, ונשאך ליבך; היכבד, ושב בביתך, ולמה תתגרה ברעה, ונפלת אתה ויהודה עימך.  יא ולא־שמע אמציהו--ויעל יהואש מלך־ישראל ויתראו פנים, הוא ואמציהו מלך־יהודה:  בבית שמש, אשר ליהודה.  יב ויינגף יהודה, לפני ישראל; וינוסו, איש לאוהליו.  יג ואת אמציהו מלך־יהודה בן־יהואש בן־אחזיהו, תפש יהואש מלך־ישראל--בבית שמש; ויבוא, ירושלים, ויפרוץ בחומת ירושלים בשער אפריים עד־שער הפינה, ארבע מאות אמה.  יד ולקח את־כל־הזהב־והכסף ואת כל־הכלים הנמצאים בית־יהוה, ובאוצרות בית המלך, ואת, בני התערובות; וישב, שומרונה.  טו ויתר דברי יהואש אשר עשה, וגבורתו, ואשר נלחם, עם אמציהו מלך־יהודה:  הלוא־הם כתובים, על־ספר דברי הימים--למלכי ישראל.  טז וישכב יהואש, עם־אבותיו, וייקבר בשומרון, עם מלכי ישראל; וימלוך ירובעם בנו, תחתיו.  {פ}

יז ויחי אמציהו בן־יואש, מלך יהודה, אחרי מות, יהואש בן־יהואחז מלך ישראל--חמש עשרה, שנה.  יח ויתר, דברי אמציהו:  הלוא־הם כתובים, על־ספר דברי הימים--למלכי יהודה.  יט ויקשרו עליו קשר בירושלים, וינס לכישה; וישלחו אחריו לכישה, וימיתוהו שם.  כ וישאו אותו, על־הסוסים; וייקבר בירושלים עם־אבותיו, בעיר דויד.  כא ויקחו כל־עם יהודה, את־עזריה, והוא, בן־שש עשרה שנה; וימליכו אותו, תחת אביו אמציהו.  כב הוא בנה את־אילת, וישיבהא ליהודה, אחרי שכב־המלך, עם־אבותיו.  {פ}

כג בשנת חמש־עשרה שנה, לאמציהו בן־יואש מלך יהודה--מלך ירובעם בן־יואש מלך־ישראל, בשומרון, ארבעים ואחת, שנה.  כד ויעש הרע, בעיני יהוה:  לא סר, מכל־חטאות ירובעם בן־נבט, אשר החטיא, את־ישראל.  כה הוא, השיב את־גבול ישראל, מלבוא חמת, עד־ים הערבה--כדבר יהוה, אלוהי ישראל, אשר דיבר ביד־עבדו יונה בן־אמיתיי הנביא, אשר מגת החפר.  כו כי־ראה יהוה את־עוני ישראל, מורה מאוד; ואפס עצור ואפס עזוב, ואין עוזר לישראל.  כז ולא־דיבר יהוה--למחות את־שם ישראל, מתחת השמיים; ויושיעם, ביד ירובעם בן־יואש.  כח ויתר דברי ירובעם וכל־אשר עשה, וגבורתו אשר־נלחם, ואשר השיב את־דמשק ואת־חמת ליהודה, בישראל:  הלוא־הם כתובים, על־ספר דברי הימים--למלכי ישראל.  כט וישכב ירובעם עם־אבותיו, עם מלכי ישראל; וימלוך זכריה בנו, תחתיו.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה