תנ"ך מנוקד

תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

מלכים ב פרק יד

א בשנת שתיים, ליואש בן-יואחז מלך ישראל, מלך אמציהו בן-יואש, מלך יהודה. ב בן-עשרים וחמש שנה, היה במולכו, ועשרים ותשע שנה, מלך בירושלים; ושם אימו, יהועדן מן-ירושלים. ג ויעש הישר, בעיני יהוה--רק, לא כדויד אביו: ככול אשר-עשה יואש אביו, עשה. ד רק הבמות, לא-סרו: עוד העם מזבחים ומקטרים, בבמות. ה ויהי, כאשר חזקה הממלכה בידו; ויך, את-עבדיו, המכים, את-המלך אביו. ו ואת-בני המכים, לא המית: ככתוב בספר תורת-משה אשר-ציווה יהוה לאמור, לא-יומתו אבות על-בנים ובנים לא-יומתו על-אבות--כי אם-איש בחטאו, יומת. ז הוא-הכה את-אדום בגיא-מלח, עשרת אלפים, ותפש את-הסלע, במלחמה; ויקרא את-שמה יוקתאל, עד היום הזה. {פ}

ח אז שלח אמציה מלאכים, אל-יהואש בן-יהואחז בן-יהוא מלך ישראל לאמור: לכה, נתראה פנים. ט וישלח יהואש מלך-ישראל, אל-אמציהו מלך-יהודה לאמור, החוח אשר בלבנון שלח אל-הארז אשר בלבנון לאמור, תנה-את-בתך לבני לאישה; ותעבור חית השדה, אשר בלבנון, ותרמוס, את-החוח. י הכה הכית את-אדום, ונשאך ליבך; היכבד, ושב בביתך, ולמה תתגרה ברעה, ונפלת אתה ויהודה עימך. יא ולא-שמע אמציהו--ויעל יהואש מלך-ישראל ויתראו פנים, הוא ואמציהו מלך-יהודה: בבית שמש, אשר ליהודה. יב ויינגף יהודה, לפני ישראל; וינוסו, איש לאוהליו. יג ואת אמציהו מלך-יהודה בן-יהואש בן-אחזיהו, תפש יהואש מלך-ישראל--בבית שמש; ויבוא, ירושלים, ויפרוץ בחומת ירושלים בשער אפריים עד-שער הפינה, ארבע מאות אמה. יד ולקח את-כל-הזהב-והכסף ואת כל-הכלים הנמצאים בית-יהוה, ובאוצרות בית המלך, ואת, בני התערובות; וישב, שומרונה. טו ויתר דברי יהואש אשר עשה, וגבורתו, ואשר נלחם, עם אמציהו מלך-יהודה: הלוא-הם כתובים, על-ספר דברי הימים--למלכי ישראל. טז וישכב יהואש, עם-אבותיו, וייקבר בשומרון, עם מלכי ישראל; וימלוך ירובעם בנו, תחתיו. {פ}

יז ויחי אמציהו בן-יואש, מלך יהודה, אחרי מות, יהואש בן-יהואחז מלך ישראל--חמש עשרה, שנה. יח ויתר, דברי אמציהו: הלוא-הם כתובים, על-ספר דברי הימים--למלכי יהודה. יט ויקשרו עליו קשר בירושלים, וינס לכישה; וישלחו אחריו לכישה, וימיתוהו שם. כ וישאו אותו, על-הסוסים; וייקבר בירושלים עם-אבותיו, בעיר דויד. כא ויקחו כל-עם יהודה, את-עזריה, והוא, בן-שש עשרה שנה; וימליכו אותו, תחת אביו אמציהו. כב הוא בנה את-אילת, וישיבהא ליהודה, אחרי שכב-המלך, עם-אבותיו. {פ}

כג בשנת חמש-עשרה שנה, לאמציהו בן-יואש מלך יהודה--מלך ירובעם בן-יואש מלך-ישראל, בשומרון, ארבעים ואחת, שנה. כד ויעש הרע, בעיני יהוה: לא סר, מכל-חטאות ירובעם בן-נבט, אשר החטיא, את-ישראל. כה הוא, השיב את-גבול ישראל, מלבוא חמת, עד-ים הערבה--כדבר יהוה, אלוהי ישראל, אשר דיבר ביד-עבדו יונה בן-אמיתיי הנביא, אשר מגת החפר. כו כי-ראה יהוה את-עוני ישראל, מורה מאוד; ואפס עצור ואפס עזוב, ואין עוזר לישראל. כז ולא-דיבר יהוה--למחות את-שם ישראל, מתחת השמיים; ויושיעם, ביד ירובעם בן-יואש. כח ויתר דברי ירובעם וכל-אשר עשה, וגבורתו אשר-נלחם, ואשר השיב את-דמשק ואת-חמת ליהודה, בישראל: הלוא-הם כתובים, על-ספר דברי הימים--למלכי ישראל. כט וישכב ירובעם עם-אבותיו, עם מלכי ישראל; וימלוך זכריה בנו, תחתיו. {פ}