תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
מלכים - הכול
מלכים א פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
- מלכים ב פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
א בשנת שתיים, ליואש בן־יואחז מלך ישראל, מלך אמציהו בן־יואש, מלך יהודה. ב בן־עשרים וחמש שנה, היה במולכו, ועשרים ותשע שנה, מלך בירושלים; ושם אימו, יהועדן מן־ירושלים. ג ויעש הישר, בעיני יהוה--רק, לא כדויד אביו: ככול אשר־עשה יואש אביו, עשה. ד רק הבמות, לא־סרו: עוד העם מזבחים ומקטרים, בבמות. ה ויהי, כאשר חזקה הממלכה בידו; ויך, את־עבדיו, המכים, את־המלך אביו. ו ואת־בני המכים, לא המית: ככתוב בספר תורת־משה אשר־ציווה יהוה לאמור, לא־יומתו אבות על־בנים ובנים לא־יומתו על־אבות--כי אם־איש בחטאו, יומת. ז הוא־הכה את־אדום בגיא־מלח, עשרת אלפים, ותפש את־הסלע, במלחמה; ויקרא את־שמה יוקתאל, עד היום הזה. {פ}
ח אז שלח אמציה מלאכים, אל־יהואש בן־יהואחז בן־יהוא מלך ישראל לאמור: לכה, נתראה פנים. ט וישלח יהואש מלך־ישראל, אל־אמציהו מלך־יהודה לאמור, החוח אשר בלבנון שלח אל־הארז אשר בלבנון לאמור, תנה־את־בתך לבני לאישה; ותעבור חית השדה, אשר בלבנון, ותרמוס, את־החוח. י הכה הכית את־אדום, ונשאך ליבך; היכבד, ושב בביתך, ולמה תתגרה ברעה, ונפלת אתה ויהודה עימך. יא ולא־שמע אמציהו--ויעל יהואש מלך־ישראל ויתראו פנים, הוא ואמציהו מלך־יהודה: בבית שמש, אשר ליהודה. יב ויינגף יהודה, לפני ישראל; וינוסו, איש לאוהליו. יג ואת אמציהו מלך־יהודה בן־יהואש בן־אחזיהו, תפש יהואש מלך־ישראל--בבית שמש; ויבוא, ירושלים, ויפרוץ בחומת ירושלים בשער אפריים עד־שער הפינה, ארבע מאות אמה. יד ולקח את־כל־הזהב־והכסף ואת כל־הכלים הנמצאים בית־יהוה, ובאוצרות בית המלך, ואת, בני התערובות; וישב, שומרונה. טו ויתר דברי יהואש אשר עשה, וגבורתו, ואשר נלחם, עם אמציהו מלך־יהודה: הלוא־הם כתובים, על־ספר דברי הימים--למלכי ישראל. טז וישכב יהואש, עם־אבותיו, וייקבר בשומרון, עם מלכי ישראל; וימלוך ירובעם בנו, תחתיו. {פ}
יז ויחי אמציהו בן־יואש, מלך יהודה, אחרי מות, יהואש בן־יהואחז מלך ישראל--חמש עשרה, שנה. יח ויתר, דברי אמציהו: הלוא־הם כתובים, על־ספר דברי הימים--למלכי יהודה. יט ויקשרו עליו קשר בירושלים, וינס לכישה; וישלחו אחריו לכישה, וימיתוהו שם. כ וישאו אותו, על־הסוסים; וייקבר בירושלים עם־אבותיו, בעיר דויד. כא ויקחו כל־עם יהודה, את־עזריה, והוא, בן־שש עשרה שנה; וימליכו אותו, תחת אביו אמציהו. כב הוא בנה את־אילת, וישיבהא ליהודה, אחרי שכב־המלך, עם־אבותיו. {פ}
כג בשנת חמש־עשרה שנה, לאמציהו בן־יואש מלך יהודה--מלך ירובעם בן־יואש מלך־ישראל, בשומרון, ארבעים ואחת, שנה. כד ויעש הרע, בעיני יהוה: לא סר, מכל־חטאות ירובעם בן־נבט, אשר החטיא, את־ישראל. כה הוא, השיב את־גבול ישראל, מלבוא חמת, עד־ים הערבה--כדבר יהוה, אלוהי ישראל, אשר דיבר ביד־עבדו יונה בן־אמיתיי הנביא, אשר מגת החפר. כו כי־ראה יהוה את־עוני ישראל, מורה מאוד; ואפס עצור ואפס עזוב, ואין עוזר לישראל. כז ולא־דיבר יהוה--למחות את־שם ישראל, מתחת השמיים; ויושיעם, ביד ירובעם בן־יואש. כח ויתר דברי ירובעם וכל־אשר עשה, וגבורתו אשר־נלחם, ואשר השיב את־דמשק ואת־חמת ליהודה, בישראל: הלוא־הם כתובים, על־ספר דברי הימים--למלכי ישראל. כט וישכב ירובעם עם־אבותיו, עם מלכי ישראל; וימלוך זכריה בנו, תחתיו. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
מלכים - הכול
מלכים א פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
- מלכים ב פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה