תנ"ך - איוב - הכול פרק לב  
האזנה לפרק זה

איוב פרק לב

א  וַיִּשְׁבְּתוּ, שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה--    מֵעֲנוֹת אֶת־אִיּוֹב:
כִּי הוּא צַדִּיק    בְּעֵינָיו.

ב  וַיִּחַר אַף, אֱלִיהוּא בֶן־בַּרַכְאֵל הַבּוּזִי--    מִמִּשְׁפַּחַת־רָם:
בְּאִיּוֹב, חָרָה אַפּוֹ--    עַל־צַדְּקוֹ נַפְשׁוֹ, מֵאֱלֹהִים.
ג  וּבִשְׁלֹשֶׁת רֵעָיו,    חָרָה אַפּוֹ:
עַל אֲשֶׁר לֹא־מָצְאוּ מַעֲנֶה--    וַיַּרְשִׁיעוּ, אֶת־אִיּוֹב.
ד  וֶאֱלִיהוּ--חִכָּה אֶת־אִיּוֹב, בִּדְבָרִים:    כִּי זְקֵנִים־הֵמָּה מִמֶּנּוּ לְיָמִים.
ה  וַיַּרְא אֱלִיהוּא--כִּי אֵין מַעֲנֶה, בְּפִי שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים;    וַיִּחַר אַפּוֹ.

ו  וַיַּעַן, אֱלִיהוּא בֶן־בַּרַכְאֵל הַבּוּזִי--    וַיֹּאמַר:
צָעִיר אֲנִי לְיָמִים,    וְאַתֶּם יְשִׁישִׁים;
עַל־כֵּן זָחַלְתִּי וָאִירָא,    מֵחַוֺּת דֵּעִי אֶתְכֶם.
ז  אָמַרְתִּי, יָמִים יְדַבֵּרוּ;    וְרֹב שָׁנִים, יֹדִיעוּ חָכְמָה.
ח  אָכֵן, רוּחַ־הִיא בֶאֱנוֹשׁ;    וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם.
ט  לֹא־רַבִּים יֶחְכָּמוּ;    וּזְקֵנִים, יָבִינוּ מִשְׁפָּט.
י  לָכֵן אָמַרְתִּי, שִׁמְעָה־לִּי;    אֲחַוֶּה דֵעִי אַף־אָנִי.
יא  הֵן הוֹחַלְתִּי, לְדִבְרֵיכֶם--אָזִין, עַד־תְּבוּנֹתֵיכֶם:    עַד־תַּחְקְרוּן מִלִּין.
יב  וְעָדֵיכֶם, אֶתְבּוֹנָן:    וְהִנֵּה אֵין לְאִיּוֹב מוֹכִיחַ--עוֹנֶה אֲמָרָיו מִכֶּם.
יג  פֶּן־תֹּאמְרוּ, מָצָאנוּ חָכְמָה;    אֵל יִדְּפֶנּוּ לֹא־אִישׁ.
יד  וְלֹא־עָרַךְ אֵלַי מִלִּין;    וּבְאִמְרֵיכֶם, לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ.
טו  חַתּוּ, לֹא־עָנוּ עוֹד;    הֶעְתִּיקוּ מֵהֶם מִלִּים.
טז  וְהוֹחַלְתִּי, כִּי־לֹא יְדַבֵּרוּ:    כִּי עָמְדוּ, לֹא־עָנוּ עוֹד.
יז  אַעֲנֶה אַף־אֲנִי חֶלְקִי;    אֲחַוֶּה דֵעִי אַף־אָנִי.
יח  כִּי, מָלֵתִי מִלִּים;    הֱצִיקַתְנִי, רוּחַ בִּטְנִי.
יט  הִנֵּה־בִטְנִי--כְּיַיִן לֹא־יִפָּתֵחַ;    כְּאֹבוֹת חֲדָשִׁים, יִבָּקֵעַ.
כ  אֲדַבְּרָה וְיִרְוַח־לִי;    אֶפְתַּח שְׂפָתַי וְאֶעֱנֶה.
כא  אַל־נָא, אֶשָּׂא פְנֵי־אִישׁ;    וְאֶל־אָדָם, לֹא אֲכַנֶּה.
כב  כִּי לֹא יָדַעְתִּי אֲכַנֶּה;    כִּמְעַט, יִשָּׂאֵנִי עֹשֵׂנִי.

תנ"ך - איוב - הכול פרק לב