תנ"ך - איוב - הכול פרק לב  
האזנה לפרק זה

איוב פרק לב

א  וַיִּשְׁבְּתוּ, שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה--    מֵעֲנוֹת אֶת-אִיּוֹב:
כִּי הוּא צַדִּיק    בְּעֵינָיו.

ב  וַיִּחַר אַף, אֱלִיהוּא בֶן-בַּרַכְאֵל הַבּוּזִי--    מִמִּשְׁפַּחַת-רָם:
בְּאִיּוֹב, חָרָה אַפּוֹ--    עַל-צַדְּקוֹ נַפְשׁוֹ, מֵאֱלֹהִים.
ג  וּבִשְׁלֹשֶׁת רֵעָיו,    חָרָה אַפּוֹ:
עַל אֲשֶׁר לֹא-מָצְאוּ מַעֲנֶה--    וַיַּרְשִׁיעוּ, אֶת-אִיּוֹב.
ד  וֶאֱלִיהוּ--חִכָּה אֶת-אִיּוֹב, בִּדְבָרִים:    כִּי זְקֵנִים-הֵמָּה מִמֶּנּוּ לְיָמִים.
ה  וַיַּרְא אֱלִיהוּא--כִּי אֵין מַעֲנֶה, בְּפִי שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים;    וַיִּחַר אַפּוֹ.

ו  וַיַּעַן, אֱלִיהוּא בֶן-בַּרַכְאֵל הַבּוּזִי--    וַיֹּאמַר:
צָעִיר אֲנִי לְיָמִים,    וְאַתֶּם יְשִׁישִׁים;
עַל-כֵּן זָחַלְתִּי וָאִירָא,    מֵחַוֺּת דֵּעִי אֶתְכֶם.
ז  אָמַרְתִּי, יָמִים יְדַבֵּרוּ;    וְרֹב שָׁנִים, יֹדִיעוּ חָכְמָה.
ח  אָכֵן, רוּחַ-הִיא בֶאֱנוֹשׁ;    וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם.
ט  לֹא-רַבִּים יֶחְכָּמוּ;    וּזְקֵנִים, יָבִינוּ מִשְׁפָּט.
י  לָכֵן אָמַרְתִּי, שִׁמְעָה-לִּי;    אֲחַוֶּה דֵעִי אַף-אָנִי.
יא  הֵן הוֹחַלְתִּי, לְדִבְרֵיכֶם--אָזִין, עַד-תְּבוּנֹתֵיכֶם:    עַד-תַּחְקְרוּן מִלִּין.
יב  וְעָדֵיכֶם, אֶתְבּוֹנָן:    וְהִנֵּה אֵין לְאִיּוֹב מוֹכִיחַ--עוֹנֶה אֲמָרָיו מִכֶּם.
יג  פֶּן-תֹּאמְרוּ, מָצָאנוּ חָכְמָה;    אֵל יִדְּפֶנּוּ לֹא-אִישׁ.
יד  וְלֹא-עָרַךְ אֵלַי מִלִּין;    וּבְאִמְרֵיכֶם, לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ.
טו  חַתּוּ, לֹא-עָנוּ עוֹד;    הֶעְתִּיקוּ מֵהֶם מִלִּים.
טז  וְהוֹחַלְתִּי, כִּי-לֹא יְדַבֵּרוּ:    כִּי עָמְדוּ, לֹא-עָנוּ עוֹד.
יז  אַעֲנֶה אַף-אֲנִי חֶלְקִי;    אֲחַוֶּה דֵעִי אַף-אָנִי.
יח  כִּי, מָלֵתִי מִלִּים;    הֱצִיקַתְנִי, רוּחַ בִּטְנִי.
יט  הִנֵּה-בִטְנִי--כְּיַיִן לֹא-יִפָּתֵחַ;    כְּאֹבוֹת חֲדָשִׁים, יִבָּקֵעַ.
כ  אֲדַבְּרָה וְיִרְוַח-לִי;    אֶפְתַּח שְׂפָתַי וְאֶעֱנֶה.
כא  אַל-נָא, אֶשָּׂא פְנֵי-אִישׁ;    וְאֶל-אָדָם, לֹא אֲכַנֶּה.
כב  כִּי לֹא יָדַעְתִּי אֲכַנֶּה;    כִּמְעַט, יִשָּׂאֵנִי עֹשֵׂנִי.

תנ"ך - איוב - הכול פרק לב