תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

איוב פרק לב

א  וישבתו, שלושת האנשים האלה--    מענות את־איוב:
כי הוא צדיק    בעיניו.

ב  וייחר אף, אליהוא בן־ברכאל הבוזי--    ממשפחת־רם:
באיוב, חרה אפו--    על־צדקו נפשו, מאלוהים.
ג  ובשלושת ריעיו,    חרה אפו:
על אשר לא־מצאו מענה--    וירשיעו, את־איוב.
ד  ואליהוא--חיכה את־איוב, בדברים:    כי זקנים־המה ממנו לימים.
ה  וירא אליהוא--כי אין מענה, בפי שלושת האנשים;    וייחר אפו.

ו  ויען, אליהוא בן־ברכאל הבוזי--    ויאמר:
צעיר אני לימים,    ואתם ישישים;
על־כן זחלתי ואירא,    מחוות דעי אתכם.
ז  אמרתי, ימים ידברו;    ורוב שנים, יודיעו חכמה.
ח  אכן, רוח־היא באנוש;    ונשמת שדיי תבינם.
ט  לא־רבים יחכמו;    וזקנים, יבינו משפט.
י  לכן אמרתי, שמעה־לי;    אחווה דעי אף־אני.
יא  הן הוחלתי, לדבריכם--אזין, עד־תבונותיכם:    עד־תחקרון מילין.
יב  ועדיכם, אתבונן:    והנה אין לאיוב מוכיח--עונה אמריו מכם.
יג  פן־תאמרו, מצאנו חכמה;    אל יידפנו לא־איש.
יד  ולא־ערך אליי מילין;    ובאמריכם, לא אשיבנו.
טו  חתו, לא־ענו עוד;    העתיקו מהם מילים.
טז  והוחלתי, כי־לא ידברו:    כי עמדו, לא־ענו עוד.
יז  אענה אף־אני חלקי;    אחווה דעי אף־אני.
יח  כי, מלאתי מילים;    הציקתני, רוח בטני.
יט  הנה־בטני--כיין לא־ייפתח;    כאובות חדשים, ייבקע.
כ  אדברה וירווח־לי;    אפתח שפתיי ואענה.
כא  אל־נא, אשא פני־איש;    ואל־אדם, לא אכנה.
כב  כי לא ידעתי אכנה;    כמעט, יישאני עושני.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב