תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

איוב פרק טו

א                  ויען, אליפז התימני; ויאמר.
ב  החכם, יענה דעת-רוח;    וימלא קדים בטנו.
ג  הוכח בדבר, לא יסכון;    ומילים, לא-יועיל בם.
ד  אף-אתה, תפר יראה;    ותגרע שיחה, לפני-אל.
ה  כי יאלף עוונך פיך;    ותבחר, לשון ערומים.
ו  ירשיעך פיך ולא-אני;    ושפתיך, יענו-בך.
ז  הראישון אדם, תיוולד;    ולפני גבעות חוללת.
ח  הבסוד אלוה תשמע;    ותגרע אליך חכמה.
ט  מה-ידעת, ולא נדע;    תבין, ולא-עימנו הוא.
י  גם-שב גם-ישיש בנו--    כביר מאביך ימים.
יא  המעט ממך, תנחומות אל;    ודבר, לאט עימך.
יב  מה-ייקחך ליבך;    ומה-ירזמון עיניך.
יג  כי-תשיב אל-אל רוחך;    והוצאת מפיך מילין.
יד  מה-אנוש כי-יזכה;    וכי-יצדק, ילוד אישה.
טו  הן בקדושיו, לא יאמין;    ושמיים, לא-זכו בעיניו.
טז  אף, כי-נתעב ונאלח;    איש-שותה כמים עוולה.
יז  אחווך שמע-לי;    וזה-חזיתי, ואספרה.
יח  אשר-חכמים יגידו;    ולא כיחדו, מאבותם.
יט  להם לבדם, ניתנה הארץ;    ולא-עבר זר בתוכם.
כ  כל-ימי רשע, הוא מתחולל;    ומספר שנים, נצפנו לעריץ.
כא  קול-פחדים באוזניו;    בשלום, שודד יבואנו.
כב  לא-יאמין שוב, מני-חושך;    וצפוי הוא אלי-חרב.
כג  נודד הוא ללחם איה;    ידע, כי-נכון בידו יום-חושך.
כד  יבעתוהו, צר ומצוקה;    תתקפהו, כמלך עתיד לכידור.
כה  כי-נטה אל-אל ידו;    ואל-שדיי, יתגבר.
כו  ירוץ אליו בצוואר;    בעבי, גבי מגיניו.
כז  כי-כיסה פניו בחלבו;    ויעש פימה עלי-כסל.
כח  וישכון, ערים נכחדות--בתים, לא-יישבו למו:    אשר התעתדו לגלים.
כט  לא-יעשר, ולא-יקום חילו;    ולא-ייטה לארץ מנלם.
ל  לא-יסור, מני-חושך--יונקתו, תייבש שלהבת;    ויסור, ברוח פיו.
לא  אל-יאמן בשוא נתעה:    כי-שוא, תהיה תמורתו.
לב  בלא-יומו, תימלא;    וכיפתו, לא רעננה.
לג  יחמוס כגפן בסרו;    וישלך כזית, ניצתו.
לד  כי-עדת חנף גלמוד;    ואש, אכלה אוהלי-שוחד.
לה  הרה עמל, וילוד אוון;    ובטנם, תכין מרמה.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב