תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

איוב פרק כז

א                  ויוסף איוב, שאת משלו; ויאמר.
ב  חי-אל, הסיר משפטי;    ושדיי, המר נפשי.
ג  כי-כל-עוד נשמתי בי;    ורוח אלוה באפי.
ד  אם-תדברנה שפתיי עוולה;    ולשוני, אם-יהגה רמייה.
ה  חלילה לי,    אם-אצדיק אתכם:
עד-אגווע--    לא-אסיר תומתי ממני.
ו  בצדקתי החזקתי, ולא ארפהא;    לא-יחרף לבבי, מימיי.
ז  יהי כרשע, אויבי;    ומתקוממי כעוול.
ח  כי מה-תקוות חנף, כי יבצע;    כי יישל אלוה נפשו.
ט  הצעקתו, ישמע אל--    כי-תבוא עליו צרה.
י  אם-על-שדיי יתענג;    יקרא אלוה בכל-עת.
יא  אורה אתכם ביד-אל;    אשר עם-שדיי, לא אכחד.
יב  הן-אתם כולכם חזיתם;    ולמה-זה, הבל תהבלו.
יג  זה, חלק-אדם רשע עם-אל;    ונחלת עריצים, משדיי ייקחו.
יד  אם-ירבו בניו למו-חרב;    וצאצאיו, לא ישבעו-לחם.
טו  שרידיו, במוות ייקברו;    ואלמנותיו, לא תבכינה.
טז  אם-יצבור כעפר כסף;    וכחומר, יכין מלבוש.
יז  יכין, וצדיק ילבש;    וכסף, נקי יחלוק.
יח  בנה כעש ביתו;    וכסוכה, עשה נוצר.
יט  עשיר ישכב, ולא ייאסף;    עיניו פקח ואיננו.
כ  תשיגהו כמים, בלהות;    לילה, גנבתו סופה.
כא  יישאהו קדים וילך;    וישערהו, ממקומו.
כב  וישלך עליו, ולא יחמול;    מידו, ברוח יברח.
כג  ישפוק עלימו כפימו;    וישרוק עליו, ממקומו.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב