תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
איוב - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
א ויוסף איוב, שאת משלו; ויאמר.
ב חי־אל, הסיר משפטי; ושדיי, המר נפשי.
ג כי־כל־עוד נשמתי בי; ורוח אלוה באפי.
ד אם־תדברנה שפתיי עוולה; ולשוני, אם־יהגה רמייה.
ה חלילה לי, אם־אצדיק אתכם:
עד־אגווע-- לא־אסיר תומתי ממני.
ו בצדקתי החזקתי, ולא ארפהא; לא־יחרף לבבי, מימיי.
ז יהי כרשע, אויבי; ומתקוממי כעוול.
ח כי מה־תקוות חנף, כי יבצע; כי יישל אלוה נפשו.
ט הצעקתו, ישמע אל-- כי־תבוא עליו צרה.
י אם־על־שדיי יתענג; יקרא אלוה בכל־עת.
יא אורה אתכם ביד־אל; אשר עם־שדיי, לא אכחד.
יב הן־אתם כולכם חזיתם; ולמה־זה, הבל תהבלו.
יג זה, חלק־אדם רשע עם־אל; ונחלת עריצים, משדיי ייקחו.
יד אם־ירבו בניו למו־חרב; וצאצאיו, לא ישבעו־לחם.
טו שרידיו, במוות ייקברו; ואלמנותיו, לא תבכינה.
טז אם־יצבור כעפר כסף; וכחומר, יכין מלבוש.
יז יכין, וצדיק ילבש; וכסף, נקי יחלוק.
יח בנה כעש ביתו; וכסוכה, עשה נוצר.
יט עשיר ישכב, ולא ייאסף; עיניו פקח ואיננו.
כ תשיגהו כמים, בלהות; לילה, גנבתו סופה.
כא יישאהו קדים וילך; וישערהו, ממקומו.
כב וישלך עליו, ולא יחמול; מידו, ברוח יברח.
כג ישפוק עלימו כפימו; וישרוק עליו, ממקומו.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
איוב - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב