תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

איוב פרק כז

א                  ויוסף איוב, שאת משלו; ויאמר.
ב  חי־אל, הסיר משפטי;    ושדיי, המר נפשי.
ג  כי־כל־עוד נשמתי בי;    ורוח אלוה באפי.
ד  אם־תדברנה שפתיי עוולה;    ולשוני, אם־יהגה רמייה.
ה  חלילה לי,    אם־אצדיק אתכם:
עד־אגווע--    לא־אסיר תומתי ממני.
ו  בצדקתי החזקתי, ולא ארפהא;    לא־יחרף לבבי, מימיי.
ז  יהי כרשע, אויבי;    ומתקוממי כעוול.
ח  כי מה־תקוות חנף, כי יבצע;    כי יישל אלוה נפשו.
ט  הצעקתו, ישמע אל--    כי־תבוא עליו צרה.
י  אם־על־שדיי יתענג;    יקרא אלוה בכל־עת.
יא  אורה אתכם ביד־אל;    אשר עם־שדיי, לא אכחד.
יב  הן־אתם כולכם חזיתם;    ולמה־זה, הבל תהבלו.
יג  זה, חלק־אדם רשע עם־אל;    ונחלת עריצים, משדיי ייקחו.
יד  אם־ירבו בניו למו־חרב;    וצאצאיו, לא ישבעו־לחם.
טו  שרידיו, במוות ייקברו;    ואלמנותיו, לא תבכינה.
טז  אם־יצבור כעפר כסף;    וכחומר, יכין מלבוש.
יז  יכין, וצדיק ילבש;    וכסף, נקי יחלוק.
יח  בנה כעש ביתו;    וכסוכה, עשה נוצר.
יט  עשיר ישכב, ולא ייאסף;    עיניו פקח ואיננו.
כ  תשיגהו כמים, בלהות;    לילה, גנבתו סופה.
כא  יישאהו קדים וילך;    וישערהו, ממקומו.
כב  וישלך עליו, ולא יחמול;    מידו, ברוח יברח.
כג  ישפוק עלימו כפימו;    וישרוק עליו, ממקומו.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב