תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

איוב פרק יב

א                  ויען איוב, ויאמר.
ב  אומנם, כי אתם־עם;    ועימכם, תמות חכמה.
ג  גם־לי לבב, כמוכם--לא־נופל אנוכי מכם;    ואת־מי־אין כמו־אלה.
ד  שחוק לריעהו, אהיה--קורא לאלוה, ויענהו;    שחוק, צדיק תמים.
ה  לפיד בוז, לעשתות שאנן--    נכון, למועדי רגל.
ו  ישליו אוהלים, לשודדים, ובטוחות, למרגיזי אל--    לאשר הביא אלוה בידו.
ז  ואולם--שאל־נא בהמות ותורך;    ועוף השמיים, ויגד־לך.
ח  או שיח לארץ ותורך;    ויספרו לך, דגי הים.
ט  מי, לא־ידע בכל־אלה:    כי יד־יהוה, עשתה זאת.
י  אשר בידו, נפש כל־חי;    ורוח, כל־בשר־איש.
יא  הלוא־אוזן, מילין תבחן;    וחיך, אוכל יטעם־לו.
יב  בישישים חכמה;    ואורך ימים תבונה.
יג  עימו, חכמה וגבורה;    לו, עצה ותבונה.
יד  הן יהרוס, ולא ייבנה;    יסגור על־איש, ולא ייפתח.
טו  הן יעצור במים וייבשו;    וישלחם, ויהפכו ארץ.
טז  עימו, עוז ותושייה;    לו, שוגג ומשגה.
יז  מוליך יועצים שולל;    ושופטים יהולל.
יח  מוסר מלכים פיתח;    ויאסור איזור, במותניהם.
יט  מוליך כוהנים שולל;    ואיתנים יסלף.
כ  מסיר שפה, לנאמנים;    וטעם זקנים ייקח.
כא  שופך בוז, על־נדיבים;    ומזיח אפיקים ריפה.
כב  מגלה עמוקות, מני־חושך;    ויוצא לאור צלמוות.
כג  משגיא לגויים, ויאבדם;    שוטח לגויים, וינחם.
כד  מסיר--לב, ראשי עם־הארץ;    ויתעם, בתוהו לא־דרך.
כה  ימששו־חושך ולא־אור;    ויתעם, כשיכור.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב