תנ"ך מנוקד

תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

איוב פרק יב

א                  ויען איוב, ויאמר.
ב  אומנם, כי אתם-עם;    ועימכם, תמות חכמה.
ג  גם-לי לבב, כמוכם--לא-נופל אנוכי מכם;    ואת-מי-אין כמו-אלה.
ד  שחוק לריעהו, אהיה--קורא לאלוה, ויענהו;    שחוק, צדיק תמים.
ה  לפיד בוז, לעשתות שאנן--    נכון, למועדי רגל.
ו  ישליו אוהלים, לשודדים, ובטוחות, למרגיזי אל--    לאשר הביא אלוה בידו.
ז  ואולם--שאל-נא בהמות ותורך;    ועוף השמיים, ויגד-לך.
ח  או שיח לארץ ותורך;    ויספרו לך, דגי הים.
ט  מי, לא-ידע בכל-אלה:    כי יד-יהוה, עשתה זאת.
י  אשר בידו, נפש כל-חי;    ורוח, כל-בשר-איש.
יא  הלוא-אוזן, מילין תבחן;    וחיך, אוכל יטעם-לו.
יב  בישישים חכמה;    ואורך ימים תבונה.
יג  עימו, חכמה וגבורה;    לו, עצה ותבונה.
יד  הן יהרוס, ולא ייבנה;    יסגור על-איש, ולא ייפתח.
טו  הן יעצור במים וייבשו;    וישלחם, ויהפכו ארץ.
טז  עימו, עוז ותושייה;    לו, שוגג ומשגה.
יז  מוליך יועצים שולל;    ושופטים יהולל.
יח  מוסר מלכים פיתח;    ויאסור איזור, במותניהם.
יט  מוליך כוהנים שולל;    ואיתנים יסלף.
כ  מסיר שפה, לנאמנים;    וטעם זקנים ייקח.
כא  שופך בוז, על-נדיבים;    ומזיח אפיקים ריפה.
כב  מגלה עמוקות, מני-חושך;    ויוצא לאור צלמוות.
כג  משגיא לגויים, ויאבדם;    שוטח לגויים, וינחם.
כד  מסיר--לב, ראשי עם-הארץ;    ויתעם, בתוהו לא-דרך.
כה  ימששו-חושך ולא-אור;    ויתעם, כשיכור.