תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
איוב - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
א ויהי היום--ויבואו בני האלוהים, להתייצב על־יהוה; ויבוא גם־השטן בתוכם, להתייצב על־יהוה.
ב ויאמר יהוה אל־השטן, אי מזה תבוא; ויען השטן את־יהוה, ויאמר, משוט בארץ, ומהתהלך בה.
ג ויאמר יהוה אל־השטן, השמת ליבך אל־עבדי איוב--כי אין כמוהו בארץ איש תם וישר ירא אלוהים, וסר מרע; ועודנו מחזיק בתומתו, ותסיתני בו לבלעו חינם.
ד ויען השטן את־יהוה, ויאמר: עור בעד־עור, וכול אשר לאיש--ייתן, בעד נפשו.
ה אולם שלח־נא ידך, וגע אל־עצמו ואל־בשרו--אם־לא אל־פניך, יברכך.
ו ויאמר יהוה אל־השטן, הנו בידך: אך, את־נפשו שמור.
ז וייצא, השטן, מאת, פני יהוה; ויך את־איוב בשחין רע, מכף רגלו ועד קודקודו.
ח וייקח־לו חרש, להתגרד בו; והוא, יושב בתוך־האפר.
ט ותאמר לו אשתו, עודך מחזיק בתומתך; ברך אלוהים, ומות.
י ויאמר אליה, כדבר אחת הנבלות תדברי--גם את־הטוב נקבל מאת האלוהים, ואת־הרע לא נקבל; בכל־זאת לא־חטא איוב, בשפתיו. {פ}
יא וישמעו שלושת ריעי איוב, את כל־הרעה הזאת הבאה עליו, ויבואו איש ממקומו, אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי; וייוועדו יחדיו, לבוא לנוד־לו ולנחמו.
יב וישאו את־עיניהם מרחוק ולא הכירוהו, וישאו קולם ויבכו; ויקרעו איש מעילו, ויזרקו עפר על־ראשיהם השמיימה.
יג ויישבו איתו לארץ, שבעת ימים ושבעת לילות; ואין־דובר אליו, דבר--כי ראו, כי־גדל הכאב מאוד.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
איוב - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב