תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

איוב פרק ט

א                  ויען איוב, ויאמר.
ב  אומנם, ידעתי כי-כן;    ומה-יצדק אנוש עם-אל.
ג  אם-יחפוץ, לריב עימו--    לא-יעננו, אחת מני-אלף.
ד  חכם לבב, ואמיץ כוח--    מי-הקשה אליו, וישלם.
ה  המעתיק הרים, ולא ידעו--    אשר הפכם באפו.
ו  המרגיז ארץ, ממקומה;    ועמודיה, יתפלצון.
ז  האומר לחרס, ולא יזרח;    ובעד כוכבים יחתום.
ח  נוטה שמיים לבדו;    ודורך, על-במותי ים.
ט  עושה-עש, כסיל וכימה;    וחדרי תימן.
י  עושה גדולות, עד-אין חקר;    ונפלאות, עד-אין מספר.
יא  הן יעבור עליי, ולא אראה;    ויחלוף, ולא-אבין לו.
יב  הן יחתוף, מי ישיבנו;    מי-יאמר אליו, מה-תעשה.
יג  אלוה, לא-ישיב אפו;    תחתיו שחחו, עוזרי רהב.
יד  אף, כי-אנוכי אעננו;    אבחרה דבריי עימו.
טו  אשר אם-צדקתי, לא אענה;    למשופטי, אתחנן.
טז  אם-קראתי ויענני--    לא-אאמין, כי-יאזין קולי.
יז  אשר-בשערה ישופני;    והרבה פצעיי חינם.
יח  לא-ייתנני, השב רוחי:    כי ישביעני, ממרורים.
יט  אם-לכוח אמיץ הנה;    ואם-למשפט, מי יועידני.
כ  אם-אצדק, פי ירשיעני;    תם-אני, ויעקשני.
כא  תם-אני, לא-אדע נפשי;    אמאס חיי.
כב  אחת, היא:    על-כן אמרתי--תם ורשע, הוא מכלה.
כג  אם-שוט, ימית פתאום--    למסת נקיים ילעג.
כד  ארץ, ניתנה ביד-רשע--    פני-שופטיה יכסה;
אם-לא איפוא    מי-הוא.
כה  וימיי קלו, מני-רץ;    ברחו, לא-ראו טובה.
כו  חלפו, עם-אונייות אבה;    כנשר, יטוש עלי-אוכל.
כז  אם-אומרי, אשכחה שיחי;    אעזבה פניי ואבליגה.
כח  יגורתי כל-עצבותיי;    ידעתי, כי-לא תנקני.
כט  אנוכי ארשע;    למה-זה, הבל איגע.
ל  אם-התרחצתי במי-שלג;    והזיכותי, בבור כפיי.
לא  אז, בשחת תטבלני;    ותיעבוני, שלמותיי.
לב  כי-לא-איש כמוני אעננו;    נבוא יחדיו, במשפט.
לג  לא יש-בינינו מוכיח--    ישת ידו על-שנינו.
לד  יסר מעליי שבטו;    ואימתו, אל-תבעתני.
לה  אדברה, ולא איראנו:    כי לא-כן אנוכי, עימדי.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב