תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב


איוב פרק לח

א  ויען־יהוה את־איוב, מן הסערה;    ויאמר.
ב  מי זה, מחשיך עצה במילין--    בלי־דעת.
ג  אזור־נא כגבר חלציך;    ואשאלך, והודיעני.
ד  איפה היית, ביוסדי־ארץ;    הגד, אם־ידעת בינה.
ה  מי־שם ממדיה, כי תדע;    או מי־נטה עליה קו.
ו  על־מה, אדניה הוטבעו;    או מי־ירה, אבן פינתה.
ז  ברון־יחד, כוכבי בוקר;    ויריעו, כל־בני אלוהים.
ח  ויסך בדלתיים ים;    בגיחו, מרחם ייצא.
ט  בשומי ענן לבושו;    וערפל, חתולתו.
י  ואשבור עליו חוקי;    ואשים, בריח ודלתיים.
יא  ואומר--עד־פה תבוא, ולא תוסיף;    ופה־ישית, בגאון גליך.
יב  המימיך, ציווית בוקר;    יידעת השחר מקומו.
יג  לאחוז, בכנפות הארץ;    ויינערו רשעים ממנה.
יד  תתהפך, כחומר חותם;    ויתייצבו, כמו לבוש.
טו  ויימנע מרשעים אורם;    וזרוע רמה, תישבר.
טז  הבאת, עד־נבכי־ים;    ובחקר תהום, התהלכת.
יז  הנגלו לך, שערי־מוות;    ושערי צלמוות תראה.
יח  התבוננת, עד־רחבי־ארץ;    הגד, אם־ידעת כולה.
יט  אי־זה הדרך, ישכון־אור;    וחושך, אי־זה מקומו.
כ  כי תיקחנו אל־גבולו;    וכי־תבין, נתיבות ביתו.
כא  ידעת, כי־אז תיוולד;    ומספר ימיך רבים.
כב  הבאת, אל־אוצרות שלג;    ואוצרות ברד תראה.
כג  אשר־חשכתי לעת־צר;    ליום קרב, ומלחמה.
כד  אי־זה הדרך, ייחלק אור;    יפץ קדים עלי־ארץ.
כה  מי־פילג לשטף תעלה;    ודרך, לחזיז קולות.
כו  להמטיר, על־ארץ לא־איש--    מדבר, לא־אדם בו.
כז  להשביע שואה, ומשואה;    ולהצמיח, מוצא דשא.
כח  היש־למטר אב;    או מי־הוליד, אגלי־טל.
כט  מבטן מי, יצא הקרח;    וכפור שמיים, מי ילדו.
ל  כאבן, מים יתחבאו;    ופני תהום, יתלכדו.
לא  התקשר, מעדנות כימה;    או־מושכות כסיל תפתח.
לב  התוציא מזרות בעיתו;    ועיש, על־בניה תנחם.
לג  הידעת, חוקות שמיים;    אם־תשים משטרו בארץ.
לד  התרים לעב קולך;    ושפעת־מים תכסך.
לה  התשלח ברקים וילכו;    ויאמרו לך הננו.
לו  מי־שת, בטוחות חכמה;    או מי־נתן לשכווי בינה.
לז  מי־יספר שחקים בחכמה;    ונבלי שמיים, מי ישכיב.
לח  בצקת עפר, למוצק;    ורגבים ידובקו.
לט  התצוד ללביא טרף;    וחית כפירים תמלא.
מ  כי־ישוחו במעונות;    יישבו בסוכה למו־ארב.
מא  מי יכין לעורב,    צידו:
כי־ילדיו, אל־אל ישוועו;    יתעו, לבלי־אוכל.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב