תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

איוב פרק יא

א                  ויען, צופר הנעמתי; ויאמר.
ב  הרוב דברים, לא ייענה;    ואם-איש שפתיים יצדק.
ג  בדיך, מתים יחרישו;    ותלעג, ואין מכלים.
ד  ותאמר, זך לקחי;    ובר, הייתי בעיניך.
ה  ואולם--מי-ייתן אלוה דבר;    ויפתח שפתיו עימך.
ו  ויגד-לך, תעלומות חכמה--    כי-כפליים לתושייה:
ודע--    כי-ישה לך אלוה, מעוונך.
ז  החקר אלוה תמצא;    אם עד-תכלית שדיי תמצא.
ח  גובהי שמיים, מה-תפעל;    עמוקה משאול, מה-תדע.
ט  ארוכה מארץ מידה;    ורחבה, מני-ים.
י  אם-יחלוף ויסגיר;    ויקהיל, ומי ישיבנו.
יא  כי-הוא, ידע מתי-שוא;    וירא-אוון, ולא יתבונן.
יב  ואיש נבוב, יילבב;    ועיר פרא, אדם ייוולד.
יג  אם-אתה, הכינות ליבך;    ופרשת אליו כפיך.
יד  אם-אוון בידך, הרחיקהו;    ואל-תשכן באוהליך עוולה.
טו  כי-אז, תישא פניך ממום;    והיית מוצק, ולא תירא.
טז  כי-אתה, עמל תשכח;    כמים עברו תזכור.
יז  ומצוהריים, יקום חלד;    תעופה, כבוקר תהיה.
יח  ובטחת, כי-יש תקווה;    וחפרת, לבטח תשכב.
יט  ורבצת, ואין מחריד;    וחילו פניך רבים.
כ  ועיני רשעים, תכלינה:    ומנוס, אבד מנהם; ותקוותם, מפח-נפש.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב