תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
איוב - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
א ויען, צופר הנעמתי; ויאמר.
ב הרוב דברים, לא ייענה; ואם־איש שפתיים יצדק.
ג בדיך, מתים יחרישו; ותלעג, ואין מכלים.
ד ותאמר, זך לקחי; ובר, הייתי בעיניך.
ה ואולם--מי־ייתן אלוה דבר; ויפתח שפתיו עימך.
ו ויגד־לך, תעלומות חכמה-- כי־כפליים לתושייה:
ודע-- כי־ישה לך אלוה, מעוונך.
ז החקר אלוה תמצא; אם עד־תכלית שדיי תמצא.
ח גובהי שמיים, מה־תפעל; עמוקה משאול, מה־תדע.
ט ארוכה מארץ מידה; ורחבה, מני־ים.
י אם־יחלוף ויסגיר; ויקהיל, ומי ישיבנו.
יא כי־הוא, ידע מתי־שוא; וירא־אוון, ולא יתבונן.
יב ואיש נבוב, יילבב; ועיר פרא, אדם ייוולד.
יג אם־אתה, הכינות ליבך; ופרשת אליו כפיך.
יד אם־אוון בידך, הרחיקהו; ואל־תשכן באוהליך עוולה.
טו כי־אז, תישא פניך ממום; והיית מוצק, ולא תירא.
טז כי־אתה, עמל תשכח; כמים עברו תזכור.
יז ומצוהריים, יקום חלד; תעופה, כבוקר תהיה.
יח ובטחת, כי־יש תקווה; וחפרת, לבטח תשכב.
יט ורבצת, ואין מחריד; וחילו פניך רבים.
כ ועיני רשעים, תכלינה: ומנוס, אבד מנהם; ותקוותם, מפח־נפש.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
איוב - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב