תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

איוב פרק יא

א                  ויען, צופר הנעמתי; ויאמר.
ב  הרוב דברים, לא ייענה;    ואם־איש שפתיים יצדק.
ג  בדיך, מתים יחרישו;    ותלעג, ואין מכלים.
ד  ותאמר, זך לקחי;    ובר, הייתי בעיניך.
ה  ואולם--מי־ייתן אלוה דבר;    ויפתח שפתיו עימך.
ו  ויגד־לך, תעלומות חכמה--    כי־כפליים לתושייה:
ודע--    כי־ישה לך אלוה, מעוונך.
ז  החקר אלוה תמצא;    אם עד־תכלית שדיי תמצא.
ח  גובהי שמיים, מה־תפעל;    עמוקה משאול, מה־תדע.
ט  ארוכה מארץ מידה;    ורחבה, מני־ים.
י  אם־יחלוף ויסגיר;    ויקהיל, ומי ישיבנו.
יא  כי־הוא, ידע מתי־שוא;    וירא־אוון, ולא יתבונן.
יב  ואיש נבוב, יילבב;    ועיר פרא, אדם ייוולד.
יג  אם־אתה, הכינות ליבך;    ופרשת אליו כפיך.
יד  אם־אוון בידך, הרחיקהו;    ואל־תשכן באוהליך עוולה.
טו  כי־אז, תישא פניך ממום;    והיית מוצק, ולא תירא.
טז  כי־אתה, עמל תשכח;    כמים עברו תזכור.
יז  ומצוהריים, יקום חלד;    תעופה, כבוקר תהיה.
יח  ובטחת, כי־יש תקווה;    וחפרת, לבטח תשכב.
יט  ורבצת, ואין מחריד;    וחילו פניך רבים.
כ  ועיני רשעים, תכלינה:    ומנוס, אבד מנהם; ותקוותם, מפח־נפש.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב