תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

איוב פרק ח

א                  ויען, בלדד השוחי; ויאמר.
ב  עד־אן, תמלל־אלה;    ורוח כביר, אמרי־פיך.
ג  האל, יעוות משפט;    ואם־שדיי, יעוות־צדק.
ד  אם־בניך חטאו־לו;    וישלחם, ביד־פשעם.
ה  אם־אתה, תשחר אל־אל;    ואל־שדיי, תתחנן.
ו  אם־זך וישר, אתה:    כי־עתה, יעיר עליך; ושילם, נוות צדקך.
ז  והיה ראשיתך מצער;    ואחריתך, ישגה מאוד.
ח  כי־שאל־נא, לדור ראשון;    וכונן, לחקר אבותם.
ט  כי־תמול אנחנו, ולא נדע:    כי צל ימינו עלי־ארץ.
י  הלוא־הם יורוך, יאמרו לך;    ומליבם, יוציאו מילים.
יא  היגאה־גומא, בלא ביצה;    ישגה־אחו בלי־מים.
יב  עודנו באיבו, לא ייקטף;    ולפני כל־חציר ייבש.
יג  כן--אורחות, כל־שוכחי אל;    ותקוות חנף תאבד.
יד  אשר־יקוט כסלו;    ובית עכביש, מבטחו.
טו  יישען על־ביתו, ולא יעמוד;    יחזיק בו, ולא יקום.
טז  רטוב הוא, לפני־שמש;    ועל גנתו, יונקתו תצא.
יז  על־גל, שורשיו יסובכו;    בית אבנים יחזה.
יח  אם־יבלענו ממקומו;    וכיחש בו, לא ראיתיך.
יט  הן־הוא, משוש דרכו;    ומעפר, אחר יצמחו.
כ  הן־אל, לא ימאס־תם;    ולא־יחזיק, ביד־מרעים.
כא  עד־ימלא שחוק פיך;    ושפתיך תרועה.
כב  שונאיך ילבשו־בושת;    ואוהל רשעים איננו.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב